גפני: “אם אריאל לא יכול לפצות את החקלאים על קיצוץ במים, שיתפטר

בדיון סוער שהתקיים היום (שלישי) בנושא פיצוי החקלאים על רקע הקיצוץ במכסות המים לחקלאות, בעקבות הבצורת, ביקרו בחריפות חברי ועדת הכספים והעומד בראשה, ח”כ משה גפני, את התנהלות משרד החקלאות והאוצר – על רקע אי העמדת מתווה לפיצוי החקלאים.

הוועדה דרשה ממשרד האוצר ומשרד החקלאות להציג בתוך 3 שבועות תוכנית לפיצוי החקלאים, כאשר במידת הצורך הוועדה תגשר על הפערים בין הצדדים, במידה ואלה יהיו ניתנים לגישור ותבחן צעדים נוספים במידה והדבר לא יתאפשר.

הדיון שהתנהל היום היה דיון המשך בעקבות דיון בסוגיה שנערך לפני חודשיים בהשתתפות שר החקלאות, אורי אריאל, במהלכו עלה כי האוצר מוכן לפצות את החקלאים רק ב-כשליש מסכום הפיצוי שהונהג בעבר – שקל 1 תחת 3 שקלים בעת קיצוצי העבר.

במהלך הדיון היום עלה כי לא חלה התקדמות, דבר שגרר ביקורת חריפה מצד חברי הוועדה והיו”ר ח”כ משה גפני על משרד האוצר ומשרד החקלאות.

ח”כ איתן ברושי, יוזם הדיון: “אנחנו עדים למשבר במשק המים שנובע גם מחמש שנות בצורת אך גם מניהול כושל ודיברנו על זה, כתוצאה מכך נעשה קיצוץ חד צדדי של רשות המים מנחל עוז לעוטף עזה ועד בכלל, 50 מיליון קוב קוצצו ממכסות נמוכות יחסית, אנחנו עדים לקיצוץ שבוצע ב-1 למאי, המשמעות שלו קשה ביותר והאוצר מתעקש לא לפצות במחיר של 3 ¤ לקוב שהונהג בעבר.

“עכשיו הודיעה רשות המים שהיא מוכנה לאשר חריגות אלא במחיר גבוה, מה שאומר לא רק קיצצו גם עכשיו יגבו כסף. לכן על הממשלה צריכה לפצות את החקלאים, דבר שנעשה גם בעבר, אנחנו מדברים על פיצוי של בין 100 ל-150 מיליון שקלים, שרק לאחרונה המדינה קיבלה החלטה להשקיע סכומי עתק במשק המים, אז לא מדובר בסכום גדול אך משמעותי מאוד לחקלאות”.

ד”ר אסף לוי, סמנכ”ל משרד החקלאות: “אני מתחבר כמעט לכל מילה, חוץ מזה שהמשרד היה חלק מהקיצוץ, אמרנו שלא ניתן לקצץ ללא מנגנון פיצויי”.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני: “אמרתם? אתם משרד שמטפל בחקלאים כולל בנושא המים, אם אתם רק יושבים פה ומביעים טענות כמו ח”כ ברושי שהביא את הנושא לדיון אז למה צריך את המשרד הזה? יושב שר לצד שולחן הממשלה למה הוא לא פועל?! אם אתה אומר שהטענות צודקות תיתן כסף לחקלאים, תפצה אותם, אם הוא לא יכול שיתפטר, מה הוא עושה?”

ד”ר לוי: “יש לנו אחריות אך אין לנו את הסמכות, השר והמשרד פנו כמה וכמה פעמים לאוצר, תקציב המשרד לא מאפשר לנו לפצות. פנינו שיאפשרו את הוויתור מרצון, השר אפילו איים, סמכות המים היא לא בידי הממשלה אלא בידי רשות המים. השר עשה ככל שביכולתו”.

נציג רשות המים: “אנחנו מכירים את מצב החקלאים אך לגבי הפיצוי זה לא בסמכות רשות המים, זה דיאלוג שבין משרד החקלאות לאוצר. הקיצוץ היה בהתאם לצריכה ולא בהתאם להקצאות, מה שנעשה ב-2018 זה קיצוץ של 11 אחוז ביחס לצריכה, קיבלנו פניות מחקלאים שנמצאים לקראת חריגה, אנחנו בודקים אם ניתן לתגבר במקומות האלה, יצא לשימוע לאשר לכל חקלאי לחרוג עד 15 אחוז, מתוך רצון לאפשר לחקלאי לסיים את העונה כמו שצריך, כי אין מים פשוט. לגבי התעריף שנראה את התחזית לשנה הבאה אז נראה את התעריף”.

ח”כ מיקי לוי: “המדינה מייצרת 600 מיליון קוב מי ביוב שאמורים לחזור לחקלאות, ב-2016 חולקה המדינה לאזורים כדי להשיב את המים האלה, רק 400 מיליון מי קוב מוחזרים – 200 מיליון הולכים לאיבוד, מחירם 3 מיליארד ¤, אם היו עושים אותם לא היינו פה היום. חילקו את הארץ, יש החלטת ממשלה ולא עושים כלום”.

אבשלום וילן, מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל: “אמרנו שהולכת להיות שנה קשה ופנינו לאוצר בבקשה – בואו נעשה קיצוץ מרצון, תקצו 3 ש”ח לקוב, יש סיכוי לחסוך 30 מיליון קוב מיד וכך נעבור את השנה. אמר האוצר למה לשלם, בואו נראה מה קורה. בשנים הקודמות שילמו, ללא ויכוח אך רשות המים הפכה למחלקה באוצר, זה מין דובון כן כן של האוצר”.

תמר לוי בונה, רפרנט חקלאות, משרד האוצר: “הפיצוי שניתן פיצוי ניתן רק לאחר כמה שנות קיצוץ, לא בשנה הראשונה. מבחינת הקצאה אנחנו מדברים על 20 מיליון קוב של קיצוץ לעומת השנה שעברה, מספרים דומים למה שהיה בשנת 2016 ו-2017, בשנים שניתן פיצוי היה קיצוץ של מעל 100 מיליון קוב וכאמור לא בשנה ראשונה של בצורת, כך שבשנים שניתן פיצוי המצב היה שונה מהשנה. למרות זאת התיישבנו כדי למצוא מנגנון פיצוי אך הצדדים לא הגיעו למסקנות”.

ירון סולומון, תנועת האיחוד החקלאי: “אנחנו דורשים את הפיצוי המגיע לנו ולא למרר לנו את החיים. אם היו מקצצים את החשמל לאינטל בקילוואט אחד לא היו מפצים אותם?! אנחנו החקלאים שק החבטות של כולם”.

אלי אהרון, מושב עמיעוז, ארגון מגדלי הירקות: “עולה מדבריהם שיש לרשות המים רשות לקצץ אך לא לחשוב קדימה מה ההשלכות”.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני סיכם את הדיון: “מציגים פה את מקרי העבר אך מה שקרה מאז שנים עברו זה שמצב החקלאות רק נהייה יותר ויותר גרוע, מדינה שאין לה חקלאים לא יכולה לעמוד. אם יעסקו בעניין הזה רק על הבסיס החקלאי זו טעות מוחלטת, אי אפשר רק לגדל כמה עצים כפי שהיה מי שטען. נצטרך כנראה לפעול באופן דרסטי. הוועדה קוראת לטפל בנושא החקלאים, אני מבקש שישב הממונה על התקציבים או הסגן שלו שעוסק בעניין יחד עם משרד החקלאות ושיביאו תוכנית מוסכמת לפיצוי.

“במקביל אני מבקש שהחקלאים יכינו תוכנית משלהם ולהביא לנו את זה בתוך 3 שבועות. אגף התקציבים איננו מנהל את המדינה, הוא לא מחליט על מה צריך פיצוי. אם אין תוכנית מושכלת שיגישו לנו מה המחלוקות. אני רוצה לדעת מה לדעת 3 הגופים צריך לעשות כדי לפטור את הבעיה, מצד אחד משקיעים השקעות במים ומצד שני לא מפצים את החקלאים.

“נקיים עוד דיון או נחליט שמישהו סרח, כל עוד יש בצורת יש לפתור את הבעיה, במקרה הזה מדובר בפיצוי לחקלאים, אני מבקש פתרון תוך 3 שבועות שמקובל על כל הצדדים. אם המחלוקות לא גדולות ננסה אנחנו לתווך”.