7000 יהרגו ברעש אדמה, 8600 פצועים קשה, נתב”ג ישותק

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח חמור על מוכנות המדינה לרעידות אדמה.

על פי הדוח – שמבקר המדינה הורה להקדים את פרסומו נוכח רצף של רעידות אדמה בעת האחרונה בצפון הארץ – במקרה של רעידת אדמה חזקה, המדינה צריכה להיערך ל-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים באורח קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170 אלף שיהפכו למחוסרי קורת גג.

משרד מבקר המדינה בדק את היערכותם של גופי התשתית במדינה לרעידות אדמה בחודשים יולי 2017 עד פברואר 2018. בדיקות השלמה נערכו עד מאי 2018. הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות טרם התרחשותה של רעידת אדמה.

הנה חלק מהליקויים העיקריים:

חיזוק חלקי של מבני חינוך – במועד סיום הביקורת חוזקו 50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון, מתוך כ-1,600 המיועדים לחיזוק (סך הכל יש 2400 מבני חינוך שנבנו לפני 1980. מאז בונים בתקן מתאים לרעידות אדמה). לא נמצא פתרון לחיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. כמו כן ישנם אלפי תלמידים בישראל הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה.

 חיזוק חלקי של בתי חולים ומוסדות בריאות – למרות שצפוי להיגרם הרס כבד לבתי החולים זיו בצפת, העמק בעפולה, פוריה בטבריה, בית החולים בנהריה, רמב”ם בחיפה ויוספטל באילת – וחרף החלטת הממשלה על חיזוקם – עד למועד סיום הביקורת, בוצע חיזוק חלקי בלבד. עוד נמצא כי למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים, שמטופלים בהם אלפי אזרחים.

 עמידות מבני תחנות כבאות – לתחנות כיבוי האש תפקיד קריטי כבר בשלב המענה הראשון לאוכלוסייה שתיפגע ברעידת אדמה, הן בכיבוי השריפות והן בחילוץ. אולם למרות זאת, עד למועד סיום הביקורת לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה.

משק הגז הטבעי – קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. עיכובים בחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים באמצעות צינור נוסף, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים .

העדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת דלק בשעת חירום – צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים. תמ”א 37/3 שמקדם משרד האנרגיה לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי.

משק המים – רשות המים שבמשרד האנרגיה אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לגבי בחינת עמידותם של תשתיות מים ברעידות אדמה. יחידת המים של המינהל האזרחי אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים באיו”ש.

פריצות בצנרת הביוב ברעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים.

נמלי הים ברעידת אדמה – רציף הדלק בנמל חיפה המצוי בסמוך לשבר יגור נבנה בתקופת המנדט ולא בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה. למרות שעבר תיקונים וחיזוקים, לא מן הנמנע כי בעת רעידת אדמה תהיה פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק, זיהום האזור הסמוך ומי הים.

נמלי אויר – משרד הביטחון ומשרד התחבורה טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים שלפני שנים החלט כי ישמש כשדה חלופי בשעת חירום. עיכוב זה פוגע קשות גם במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב”ג.

תשתיות תחבורה יבשתית – מתוך יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת 3 גשרים בלבד. למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה. דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.

 עיכובים בחיזוק מבני מגורים – עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ”א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ”א 38 כמעט שאינה מיושמת. בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי.

מבקר המדינה שפירא מציין כי בשנים האחרונות נעשים צעדים להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה

. ”משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטיה. עם זאת, בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה”.