חוק הלאום עבר למליאה I יש עתיד: ישראל תהיה יהודית ולא דמוקרטית

הוועדה המיוחדת בכנסת אישרה הבוקר (רביעי) את חוק הלאום לקריאה שנייה ושלישית.

החוק אושר ברוב של שמונה ח”כים שתמכו בחוק מול שבעה מתנגדים.

חרף התנגדות חריפה של השמאל, ההצבעה הסופית על החוק צפויה להתקיים הלילה במליאת הכנסת.

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.

כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.

הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי “כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו”, וכי “המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת”.

במקומו הובא נוסח חדש הקובע: “המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה”.

במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה “תפוצות” לסעיף הקשר עם העם היהודי, כך ש”המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי”.

כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של ח”כ בצלאל סמוטריץ’ שביקש להוסיף את המילה “דתית” בסעיף עקרונות היסוד לפיו “מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית”. לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים).

כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

8 ח”כים תמכו בחוק: יו”ר הוועדה – ח”כ אמיר אוחנה וחברי הכנסת יואב קיש, אבי דיכטר, דודי אמסלם (הליכוד); מיכאל מלכיאלי (ש”ס), עודד פורר (ישראל ביתנו), ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה).

7 ח”כים התנגדו לחוק: יואל חסון, איתן ברושי, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אחמד טיבי, יוסף ג’בארין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מרצ).

ח”כ אחמד טיבי בשמו ובשם ח”כ יוסף ג’בארין: “אנחנו מודיעים בתדהמה על מותה של הדמוקרטיה שגססה בשנים האחרונות וסבלה מהדרה וגזענות זה שיא השפל וההלוויה תתקיים היום במליאה בשעה לא יודעה”.

ח”כ מיכל רוזין ממרצ אמרה: “ממשלת הימין רומסת את ערכי מגילת העצמאות ומדינת ישראל. בקרוב זה יהיה רשמי, אזרחי ישראל הערבים יהיו אזרחים סוג ב’. חוק הלאום הוא המשך ישיר למדיניות גזענית ומפלה נגד מיעוטים בישראל, שמונהגת על ידי הבית היהודי”.

ח”כ יעל גרמן מיש עתיד תקפה גם היא: ”חוק הלאום שעבר בוועדה מוסך גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית. לא יאמן. למרות ההתרעות וחוות הדעת ולמרות שהיה ניתן להגיע לקונצנזוס סביב החוק של בני בגין ויש עתיד הקואליציה בחרה בחוק המפנה עורף למגילת העצמאות, חוק שיביא לפילוג ושסעים. מדינת ישראל היום הופכת להיות מדינה יהודית ונוטשת את הדרך הדמוקרטית”.

יו”ר הוועדה ח”כ אמיר אוחנה: “לעם היהודי מגיעה מדינה יהודית בחוק”.