היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע, כי לבית עסק אסור להציג תעודת כשרות של גוף פרטי.
מחוות הדעת עולה, כי לבית העסק יהיה מותר לכתוב נתונים עובדתיים על הסטנדרטים הכשרותיים ואף להציג שהעסק מפוקח על ידי גוף חיצוני – אך אסור יהיה להציג אישור או תעודה עם לוגו של גוף כשרות.
בכל מקרה – בעל העסק נדרש לציין במפורש בצורה בולטת כי המקום אינו מפוקח על ידי הרבנות הראשית לישראל.
ברבנות הראשית לישראל מברכים על חוות הדעת של היועמ”ש ואומרים, כי היא מקטינה באופן משמעותי את הסיכון להטעיית הצרכן שומר הכשרות.
“חוסר הבהירות של פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון הגיע היום לסיומו עם מתן חוות הדעת מטעם היועמ”ש. בכך נסתם הגולל על ניסיונות לפרשנות מוטעית של פסק הדין מצד גורמים כאלה ואחרים, באופן שהוביל לחשש משמעותי להטעיית הציבור”.
בפסק הדין שניתן בדנג”ץ גיני פתחה הנשיאה נאור “שער שלישי” שאליו יוכלו להיכנס בעלי בתי אוכל שאין בידם תעודת כשרות של הרבנות, וקבעה כי על אף שאסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, תוך הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר של הרבנות.
לאחר שהרבנות הראשית פנתה ליועמ”ש לממשלה לקבל הבהרות בנוגע לפסק הדין ולאופן האכיפה הנדרש, קבע היועמ”ש כי בעל בית האוכל יכול לציין בעצמו כי הוא נתון לפיקוח מטעם גורם כשרות חיצוני, אולם הוא לא יוכל להציג בפומבי בבית העסק אישור מטעם הגורם המפקח עליו.
”מערך הכשרות הממלכתי במדינת ישראל עומד בפני שיפור משמעותי שיתקן את הליקויים שעלו, בין השאר, בדו”ח מבקר המדינה”, אומרים ברבנות הראשים, שם שוקדים על שיפור מערך הכשרות ”במטרה להצעיד את הכשרות קדימה ולהתאימה לפעילות בעידן מודרני לטובת צרכני הכשרות”.
ברבנות הראשית מוסיפים כי ”כל רצון ל’אתגור’ הרבנות מבחוץ בתחום הכשרות מעורר תמיהה. מערך הכשרות הארצי הינו מערך מורכב ומסועף בעל השלכות על מיליוני אנשים במדינת ישראל הצורכים אוכל כשר”.