חשיפת אתר חרדים 10 על סמינרים המתנים את קבלת התלמידות שסורבו בהליך הרישום ללימודים – בשליחת התלמידה לאבחון כדי שתקבל סיווג 07 (-חינוך מיוחד) – עוררה גלים רבים. רבים פנו אל המערכת כדי להוסיף סיפורים, ולעבות את תיאור התופעה החמורה.
מהעדויות עולה, כי בחלק מהמקרים לא מדובר באפליה על רקע גזעני, אלא על סיבות נוספות בגללן סירבה הנהלת הסמינר לאשר את קבלת התלמידות ללימודים במוסד החינוכי. כך, למשל, באחד מהמקרים מדובר בסמינר המשתייך לחצר חסידית, כאשר כל מי שנמנית על משפחה מהחצר קיבלה בעת הליך הרישום תשובה חיובית, בעוד שעל תלמידות מבתים המשתייכים לחצרות חסידיות אחרות, הופעל הנוהל: ‘המלצה לסיווג כחינוך מיוחד’.
מתברר, שהתופעה רחבה וחמורה בהרבה מכפי שתיארנו.
אחת האמהות עמן שוחחנו סיפרה: “הבת שלי הייתה תלמידה בסדר. לא גאון הכיתה, אבל ממש לא חלשה. היא סיימה כיתה ח’ עם תעודות טובות, בציונים סבירים. בהתחלה קיבלנו מכתב מהנהלת הסמינר לפיו היא לא התקבלה לסמינר משום שציוניה חלשים. כשפניתי והתרעתי כי אני עומדת להתלונן בפני ועדת ערר ולהוכיח שם שהציונים ממש אבל ממש לא חלשים – התחילו להגיע טלפונים מוזרים.
“נשלחה אלינו אחת מהפקידות בעירייה. היא די גמגמה בשיחות, אף פעם לא השאירה מסר ברור, אבל המליצה. כל הזמן המליצה. ההמלצות היו בכיוון של ‘לכו לאבחון’. כששאלתי אותה: ‘על מה אבחון? מה הבעיה בילדה שלי?’ היא הייתה נסוגה: ‘לא, פשוט רציתי לטובתכם’…ועוד אמירות מהסוג הזה.
“בסוף הבנתי, שאם נצליח להוכיח שהילדה מתאימה ל’חינוך מיוחד’, אזי היא ‘בפנים’. הסיפור שלי נגמר בכי רע. הוצאתי הרבה כסף על אבחון ואני אוכלת את עצמי על כך שהילדה שלי סומנה כ’חינוך מיוחד’, למרות שברור לי כאמא שהיא לא כזו”.
במקרה של תלמידה אחרת, נאמר להורים כי בתם חייבת כיתת קידום. כשביקשו ההורים להביא אבחון משל עצמם, נאמר להם שרק יועצי בית הספר יכולים לאבחן. במקביל נרמז להם כי אם יפעלו להשגת כיתת קידום לבית הספר, ייטב לבתם.
מקרה נוסף אותו מגוללת אם, תושבת אחת הערים המעורבות, המתגוררת בשכונה חרדית בעיר: “ניסיתי לרשום את הילדה לסמינר, וקיבלתי תשובה לפיה היא נכשלה במבחן הכניסה”, מספרת האמא.
צילום: David Cohen/Flash90
לדבריה, כל הערעורים שהגישה נתקלו בסירוב. בסופו של דבר נאמר לה על ידי אחת המפקחות, כי עליה להעביר את הילדה אבחון. מאז ועד היום מסתובבת האם כמו ארי בסוגר: “היתכן? הילדה שלי, שציוניה בלימודים ממש לא גרועים, רק בגלל שלא עברה מבחן כניסה בציון גבוה הופכת להיות פתאום ילדה חריגה? ואיך יכול להיות שעד היום, בכל כיתות הגן, ובשמונה כיתות היסודי, אף אחד לא אמר לי דבר כזה? מה נזכרו פתאום?”
האמא, אישה חכמה, לא סיפרה לבתה שלא התקבלה ללימודים בסמינר. “ואת חושבת שזה עוזר לי הרבה? הילדה לא מרגישה שיש פה איזושהי בעיה? כשהחברות שואלות אותה ‘איפה את ממשיכה?’ היא הרי לא יודעת מה לענות ומגמגמת. בכל אופן, את ה’בשורה’ על זה שהיא צריכה אבחון, אני לא מעבירה לה”.
התעקשתי וניצחתי את המערכת
באחת הערים החרדיות פועל בית ספר לחינוך מיוחד. לקראת השנה החדשה החליט עסקן לפתוח בית ספר מתחרה. עד כאן הכול מצוין. אדרבה, שתהיה תחרות.
אז איפה הבעיה? ובכן, כדי להכין רישום לבית הספר החדש, אובחנו עשרות ילדים ככאלו הזקוקים ל’חינוך מיוחד’. “את מבינה? ילד שבגן היה הכול בסדר איתו, בכיתה א’, ב’ והלאה הכול בסדר, פיתאום אופס, הוא הופך לזקוק לחינוך מיוחד? איפה ההיגיון?”, שאל אותי בכאב אחד ההורים.
במקרה הזה, לסיפור היה סיום הזוי: גורם במשרד החינוך החל להקשות קושיות, העסקן קיבל ‘רגליים קרות’ והחליט שלא לפתוח את בית הספר (למרות, כך לטענת ההורה, שבעירייה סייעו לו לאורך כל הדרך).
כעת ההורים מנסים לבדוק מה יעלה בגורל הילד שלהם – האם ימליצו לו לעבור לבית הספר לחינוך מיוחד הוותיק, או שמא ימליצו שישאיר אותו בבית הספר הנוכחי, ללא טיפול מיוחד…
והנה סיפור נוסף, אותו שמעתי מאב, תושב עיר גדולה, לא חרדית. “הבת שלי הייתה יחד עם עוד שלוש בנות בקבוצה שלא התקבלה לסמינר. בשלב מסוים נאמר לנו שהבנות צריכות לעבור אבחון ולהיות מוגדרות כ’חינוך מיוחד’. אני התעקשתי! לבת שלי היו ציונים של מעל 90, למה שאגדיר אותה בהגדרה שלא קשורה אליה?
“לצערי הרב, שלוש חברותיה נכנעו והוגדרו בהגדרה של 07, אני היחיד שהתעקשתי וניצחתי את המערכת – גם של בית הספר וגם של מערכת החינוך העירונית. אבל מה שאני עברתי, איזה חודשים קשים, אפילו הבת שלי לא מודעת לכל מה שעברנו סביבה”.
חיים ולדר: יעצתי להורים, תוציאו את הבת
לדברי הסופר חיים ולדר, העוסק שנים רבות בחינוך, המידע לא הפתיע אותו והוא אף מתריע עליו מזה שנים.
חיים ולדר. צילום: באדיבות
לדבריו, לפני זמן מה התוודע לסיפור של סמינר באחת הערים, “שם קיבלו את התלמידות השייכות לקהילה אוטומטית, אבל את כל שאר ה’פחות רצויות’ גררו להוציא לבתם ‘חותמת’ של כזו שזקוקה לחינוך מיוחד (07)”.
ולדר מוסיף ומספר: “אני אישית יעצתי להורים, תוציאו את הבת שלכם מהסמינר, היא שם רק לצורך תקצובו. שנה אחרי ששמעו לי התקשרו להודות. ‘הצלת אותנו מעוול ענק’, אמרו לי.
“בסך הכול, אני עצמי נתקלתי כבר בחמישה מקרים שונים, שלכולם קו משותף אחד – להיטות יתר של סמינר להכיר בבנות כלקויות למידה, זאת כדי למלא כיתה ולזכות בתקציב”.
‘לדברי גורם במשרד החינוך ששוחח עם חרדים 10, הוא מתרשם כי במשרד שורר מתח רב מאז שוגר מכתבו של יו”ר ויעדת החינוך ח”כ יעקב מרגי .
מי מקבל את התקציב המנופח
וכעת לשאלות: מה באמת קורה עם השעות המוקצבות לתלמידות שסווגו כ’חינוך המיוחד’?
כלומר, ההורים הלכו לאבחון, הוציאו אבחון 07 שאינו קשור למצבה האמיתי של בתם – והסמינר קיבל תקציב מנופח. ומה אז? הילדה באמת קיבלה את מה שמגיע לה במסגרת ההגדרה החדשה שלה? תשובה לכך, קשה לקבל.
ובעיקר: יכול להיות שיש מישהו שעלה על ה’שיטה’, לעשות ‘כסף קל’ על גב תלמידים ותלמידות?
לפני מספר שבועות התקיימה פגישה לא מתוקשרת, בה השתתפו גורמים במשרד החינוך. את הפגישה יזם יו”ר ועדת החינוך יעקב מרגי, שהחל להקשות קושיות והניח שאלות בפני המפקחות.
בין היתר שאל: אני יכול לדעת שהכסף שמועבר ממשרד החינוך, אכן ממומש?
המפקחות שמרו על שתיקה.
שאלות למשרד החינוך – ותגובה
פנינו למשרד החינוך עם השאלות הבאות:
• האם בדעת השר להשיב למכתב ששיגר יו”ר ועדת החינוך?
• האם השר מכיר את התופעה לפיה חלק ממנהלי סמינרים, בסיוע ועדות ההשמה העירוניות, ממליצים לחלק מההורים לשלם על אבחון מקצועי לבתם, רומזים להם שהכיוון צריך להיות אבחון של הילדה כשייכת ל’חינוך מיוחד’, וזאת, כביכול, כדי לקבל תקציבים גבוהים יותר עבור הילדה?
מרגי ובנט. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
• האם המשרד אוכף את הנושא ובודק שילדה שהוגדרה כ-07 אכן מקבלת את מסלול הלימודים המיועד לה, ובית הספר לא מיעד את התקציב למטרה אחרת?
• לפני מספר שבועות נערכה פגישה בלשכת יו”ר ועדת החינוך ח”כ יעקב מרגי. בפגישה השתתפו מפקחות. הוא שאל שאלות קשות, ולדברי אחד מהנוכחים בפגישה, המפקחות שמרו על שתיקה. האם למיטב ידיעתכם מישהו הורה להן לשתוק ולא לשתף פעולה עם יו”ר הוועדה?
הנה תגובת משרד החינוך לחרדים 10:
“המשרד מקדם מדיניות ברורה שאין להסליל תלמידים לחינוך מיוחד, אם לא נמצא צידוק רפואי ומקצועי לכך.
“לפני כיומיים העביר המשרד בכנסת ישראל את התיקון לחוק החינוך המיוחד, לפיו בחירת המוסד החינוכי תהיה בידי ההורה ולא בידי ועדה של אנשי מקצוע מתוך תפיסה כי ההורה הוא שותף חשוב בתהליך.
“המשרד מתייחס בכובד ראש לפנייתו של יו”ר וועדת החינוך, ח”כ יעקב מרגי, ולפיכך הוא יכין התייחסות מסודרת לפניה”.