בסיפור הזה של אפליית תלמידות בקבלה לבתי ספר חשבנו שכבר שמענו וראינו הכל. אבל חכו, עד שתקראו את הסיפור הבא.
במהלך השנים האחרונות התעורר חשד בקרב גורמים המטפלים בקבלת תלמידות שנתקלו בקשיים בהרשמתם למוסדות לימוד, כי מתרחשים צעדים תמוהים, שלא לומר חמורים.
כשהצטברו עוד ועוד סיפורים ועדויות מצמררות, החליט יו”ר ועדת החינוך, ח”כ יעקב מרגי, לעשות סוף לתופעה או לכל הפחות, לפתוח בבירור מעמיק.
במכתב ששיגר לשר החינוך נפתלי בנט, מגולל ח”כ מרגי את המידע הקשה הבא:
“כיו”ר ועדת חינוך המלווה כבר שלוש שנים את נושא אפליית בנות בקבלה לסמינרים (כיתה ט’) הפועל ללא הפסקה באפיקים שונים מול משרד החינוך והמחוז החרדי, ולא מעט רשויות מסוימות, במטרה לצמצם ולמגר תופעה כאובה זו, אני פונה בבקשה חריגה לבדיקתך בנושא הרצ”ב.
“במסגרת הליך הבקשה והרישום למוסדות החינוך של בנם/בתם למוסד חינוכי, וכאשר המוסד מסרב לקבל את התלמיד/ה מהסיבות השמורות עמו (פרק זה מחייב לימוד בפני עצמו), מתבקש משרד החינוך להתערב ולפקח על תהליך הקבלה / אי קבלה של התלמיד/ה, במתן אפשרות לערר במשרד החינוך על מהות וטענות הדחיה, בהליך שיבוץ למוסד חינוכי אחר עד להשלמת התהליך בהעמדת מוסד מתאים לתלמיד/ה בתחילת שנת הלימודים.
“לצערי, נתקבלו בלשכתי מספר רב של עדויות בכתב וטלפונית ובשמע מהורים, המעידים על תופעה חמורה ומכעיסה בהליך קבלת הבנות למוסדות חינוך, ובאם נכונים הדברים המצב חמור שבעתיים”.
בשלב זה פורס יו”ר ועדת החינוך את החשדות:
“לטענתם, מספר גורמים בהליך הרישום מן הרשויות המקומיות ועד לבעלי תפקידים במחוז החרדי, ממליצים להורים אשר נדחו בשלב הראשון מקבלה למוסד לימודים, אשר חלקם הגישו בקשה לדיון בפני ועדת הערר וחלקם נמצאים בשלב מסוים של המאבק הכואב בדרך לאיתור מוסד מתאים עבור בתם, מקבלים ‘המלצה’ ברורה ו’עצה’ מגורמי המקצוע כי כדאי להם לשקול אפשרות לפנות לוועדת השמה ברשות המקומית במטרה לבחון אפשרות של בדיקה ואבחון לתלמידה, אשר יקבעו כי התלמידה בעלת לקות למידה (07) ובשל כך יתקבל סל מתאים (פיננסי) ממשרד החינוך עבור התלמידה למוסד הלימודים.
“באם תצלח המשימה אזי דרכה של התלמידה סלולה ובטוחה למוסד הלימודים אליו אוותה נפשה”.
מרגי מדגיש: “אציין כי מדובר בתלמידות אשר עד כה למדו בחינוך הרגיל, וכעת ההורים מופנים לביצוע אבחונים ולרוב נדרשים לממן את עלותם באופן פרטי”.
מרגי מבקש משר החינוך לבדוק “בדחיפות את העניין. כיצד יתכן כי תלמידה אשר במשך שמונה שנים בלימודים בבית ספר יסודי תפקדה באופן ראוי ותקין, ובאופן מפתיע עם המעבר למוסד לימודים על-יסודי נתגלו קשיים ולקויות בתפקודה הפדגוגי.
“לא יתכן כי תופעה חמורה זו של קיבוע האפליה עבור תלמידות יהפכו לערמה מוסרית בהליך קבלת בנות למוסדות חינוך, ואדרבא בפעולה זו עוד נמצינו כי ‘חוטא נשכר’, ראשית הוא מפלה בנות ועוד מקבל על כך שיפוי משמעותי ממשרדך.
“אבקש לבדיקה מעמיקה בענין, לקבל לידי דו”ח מסודר של כל הבנות בכיתות ח’ החוסות תחת המחוז החרדי, אשר בשנה זו עברו לראשונה ועדות השמה / שיבוץ ברשויות השונות.
“כמו כן אשמח לקבל נתון זהה לשנים תשע”ו-תשע”ז, ללמוד ולהבין את היקף התופעה”.
מרגי מוסיף ומבקש לבדוק: “יתכן כי זוהי ההזדמנות לברר דרך גורמי הפיקוח והצוות המקצועי במשרד, האם אכן אותו שיפוי בגין אותן שעות אכן מגיע לתלמיד/ה הזכאי/ת, או שמא כל מטרת השמות אלו הינן להרחיב את המערך הפיננסי של מוסדות החינוך”.
