אחת משיטות התעמולה הפופוליסטיות היא להפריח לחלל האוויר אמירה כלשהי, לצעוק אותה בלהט, להצהיר שהיא קו אדום ולא יעלה על הדעת, ולחזור עליה שוב ושוב.
מכאן והלאה אין שום משמעות לשאלה כמה אמת יש מאחוריה. היא יכולה להיות שקרית ומופרכת מיסודה, אבל היא תקבל חיים משל עצמה.
כאלה הן הזעקות על ‘קץ הדמוקרטיה’, בתגובה על הניסיונות להביא יותר איזון לבית המשפט העליון ולהגביל את עריצותו כנגד סמכות הכנסת.
הלוא ההפך הגמור הוא הנכון. דמוקרטיה פירושה שלטון העם. וכאן העם בוחר נציגים, משגר אותם לבית הנבחרים, ובית המשפט מבטל פעם אחר פעם את החלטותיהם. אם כן, איך אפשר לקרוא להחזרת הסמכות לעם – קץ הדמוקרטיה?!
המדירים צועקים ‘הדרה’
או התביעה לבטל קורסי הכשרה לעובדי מדינה בעבור הציבור החרדי, מכיוון שהם נערכים בהפרדה – קורס לגברים וקורס לנשים. ‘הדרת נשים’, מופרחת לאוויר הססמה האלמותית, בדרישה לבטל את הקורסים המופרדים.
ומה תהיה התוצאה? הדרת גברים ונשים חרדים גם יחד מהשירות הציבורי, מכיוון שהם לא יוכלו להשתתף בקורסים מעורבים. אבל מי שם לב לפרטים הקטנים.
אותה טכניקה של תעמולת כזב דמגוגית מצאה לה בעת האחרונה מונח חדש – ‘המרחב הציבורי’.
הטענה היא שבהיות ‘המרחב הציבורי’ שייך לכל הציבור, אין לאפשר לקיים בו אירועים בהפרדה. זו נשמעת הנאורות בהתגלמותה, דאגה לכל הציבור. אבל מה מסתתר מאחורי הססמה היפה – דחיקת רגליו של ציבור דתי וחרדי, שהפרדה היא תנאי בסיסי להשתתפותו באירועים.
ושלא נתבלבל: אין מדובר כאן בכפיית הפרדה על ציבור שאינו רוצה בה, אלא להפך ממש – יש ציבור המעוניין בהפרדה, והוא מבקש אותה כדי שהן גברים הן נשים מתוכו יוכלו להשתתף באירוע. ואז קמים מי שרוממות ססמאות ה’שוויון’ בגרונם, נעמדים על רגליהם האחוריות ומנסים למנוע זאת, בטענה שזו ‘הדרת נשים’.
מצידם שהנשים יישארו בבית, ובלבד שלא יוכלו לבוא לאירוע שבו יתאפשר להן להימצא במתחם של נשים בלבד, כרצונן. אז מי מדיר את הנשים?
לצעוק את האמת
מתנגדי הדת מניפים ססמאות שישראל בדרך להפוך לאיראן. הם זועקים מרה על הכפייה הדתית ה’גוברת’.
האוּמנם זו המציאות? למרבה הצער ודאבון הלב המצב הפוך לחלוטין. עוד ועוד מרכזי קניות נפתחים בשבתות, עוד פרצות בחוקי הנישואים והגירושים, עוד בקיעים בתחומי הגיור, הכשרות, הטהרה וכו’. אבל כבר אמרנו, האמת אינה רלוונטית. העיקר לחזור שוב ושוב על ססמאות השקר, והציבור יקנה את תעמולת הכזב.
אותה שיטה ממש נקוטה בידי אויבינו.
הם יחזרו שוב ושוב על השקר שהר הבית הוא מוסלמי מאז ומעולם. שהמחבלים הם מפגינים שוחרי שלום. שארגון טרור אכזרי, שמשקיע את משאביו בכריית מנהרות טרור והצטיידות בטילים, מבקש רק חופש וזכויות אזרח.
מול מכונת התעמולה הזאת אין לנו אלא האמת, אבל צריך להשמיעהּ באותה נחרצות ונחישות, והאמת תנצח.