ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט העניק הערב (רביעי) ריאיון לעיתונאי מנחם הורביץ, במסגרת כנס לשכת רואי החשבון ה-36 שמתקיים השבוע באילת והתייחס לשלל נושאים.
בתגובה לשאלה על סוגיית האבטחה עליו – אמר אולמרט: “היום הממשלה היתה אמורה לקבל החלטה להחזיר את האבטחה. כך הגעתי וכך אחזור, אבל יכול להיות שמחר כבר לא אהיה לבד. בשנה האחרונה הייתי בהרבה מקומות, בחלקם כאלה שלא מקיימים יחסים עם ישראל, הסתובבתי בכל מיני מקומות, אם היו איומים כאלה על חיי – לא הייתי מדבר עליהם, ואם לא היו – אז גם ודאי שלא הייתי מדבר עליהם.
“אם מישהו חושב שצריך לאבטח יש לו אחריות והוא יעשה, ואם לא אז לא. הייתי גאה בעובדה שאף אחד מבני משפחתי בכל תפקיד שעשיתי, לרבות ראש ממשלה, לא אובטחו. גם ששניים מהם גרו בחו”ל”.
• אז אולי תלך עם אקדח עד שיחזירו לך את הביטחון והאבטחה?
אולמרט:”לא כל אהוד דומה לאהוד אחר – אל תנסה לעמת אותי עם האהוד האחר. ברק עשה מספיק מעשים טובים למדינת ישראל כדי שלא נעסוק לו בכל היתר. נסלח לו על כל היתר…
“היחסים שלי עם ברק זה סיפור ארוך שנמשך על פני 30 שנה, עוד כשהיה מפקד צעיר. לא עשיתי הנחות בספר בשום דבר, כולל על עצמי. אבל אני לא מתכוון בכל הופעה ציבורית לעשות חשבונות אישיים. ברקורד האישי של ברק יש הרבה דברים חשובים שעשה למדינת ישראל, אני חושב שהוא סיים את שליחותו הציבורית ולכן אני מציע שנזכור לו שהיה מפקד היחידה, אלוף, רמטכ”ל, שר ביטחון, ראש ממשלה. מציע שנזכור את זה ולא את היתר, מה גם שכל היתר זה כלל לא מעט”.
על החיים בכלא: “דני (דנקנר) ואורי שטרית הם שני אנשים שהכרתי, לא באופן אינטימי כל כך. הם לא היו ‘שפים’, אבל בשלנים חובבים ברמה מרשימה. דני דאג לפתח גינה בעיקר לכל מיני תבלינים שהיו עושים את הארוחות לדבר קצת יותר טעים ממה שנהוג לאכול במקומות כאלה.
“שמעתי שאמרו שהפכתי לחרדי, שאני מניח תפילין – לא היה ולא נברא. מה שכן, היו בתא כמה אנשים מאוד חרדים ועבורם תפילה בציבור הוא דבר מאוד חשוב. אני חילוני לגמרי, מעולם לא הסתרתי את זה גם כראש עירית ירושלים, ששותפיי היו חרדים. אבל בשביל החרדים שהיו איתי, פעם אחת ביום 20 דקות – דאגנו שיהיה מניין, כדי לכבד את האנשים שעבורם זה היה חשוב מאוד. לשאר השמועות אין שחר”.
• בהתייחס לדמויות ממערכת מערכת המשפט- מיכה לינדנשטראוס, לדור, האם אתה חוזר בך מדברים שכתבת עליהם?
אולמרט:” כל מילה אמת. לא נסוג בי ולא משנה. אם לדור רוצה, שיתבע אותי. סיפרתי עובדות. צר לי. חלק מהמערכות הללו לוקות לא פעם. כולנו יודעים את האמת הזו. פרקליטת מחוז תל אביב היא לא הדוגמה היחידה, ואני לא מתכוון רק על מה שהיא עשתה”.
על מלחמת לבנון השנייה: “היתה ביקורת, שהייתה מבוססת על ציפייה בציבור. כשאנחנו נלחמים, אחרי פרק זמן יש תוצאה חד משמעית. ופה זה לא קרה וזה יצר תחושה שטופחה בין היתר על ידי כל מיני גורמים שניצלו זאת למניפולציה פוליטית שנכשלנו במלחמה. אני מן הרגע הראשון חשבתי שמיצינו והשגנו את כל היעדים, וצריך להפסיק מצב של איום יום יומי על בטחון תושבי הצפון. ואת זה יש 12 שנה”.
“הרקטות של החיזבאללה היו גם קודם לכן, אז הם ירו אותם. היום לא. היו מנסים לחטוף חיילים. כמעט 12 שנים לא היה ניסיון חטיפה של חיילים, לא היה ירי של כדור אחד, רקטה אחת, וזו תוצאה ישירה של ההתרעה שיצרנו במלחמת לבנון השנייה, כולל ביומיים האחרונים של הלחמה. אפילו ועדת וינוגרד, שהייתה כושלת בעיני, ציינה שתוצאת המלחמה התקבלה ב-48 האחרונות”.
על גרעין איראני: “ב-2003, 2004 הייתי בפורום עם כמה שרים שבאו לדוח ראשי המודיעין, זרועות המודיעין, ואמרו שככל הנראה לאיראן תהיה יכולת גרעינית עד 2009, והיום אנחנו ב-2018 ואין להם פצצה. עשינו משהו בשנים האלה, לא דיברנו. עשינו דברים שעוד 50 שנה לא נוכל לדבר עליהם. ואז אולי יהיה מי שירכין את הראש ויגיד כל הכבוד לחיילים העלומים שלנו.
“אמרתי שלא רק שהאיראנים לא ויתרו על החלום הזה, הם נכנסו למערבולת שיש בה סיכונים גדולים משום שהם רצו להגשים את החלום ותפקידנו לסכל במינימום דיבורים ובמעשים שקטים ויעילים. הלוואי ויכולתי לחלוק אתכם את מה שהיתי צריך לקבל עליהם החלטות בעזרת גיבורים שלעולם לא תדעו מי הם”.
בתשובה לשאלה המתייחסת לאי הבעת חרטה על מעשיו ודבריו של אולמרט טרם כניסתו לכלא – אמר אולמרט: “לא קראת דברי חרטה בספר כי אינני מתחרט על מה שלא עשיתי, אבל דברי הסבר על מה שכן עשיתי קראת ועוד איך, מפורטים על פני עמודים רבים ומי שקרא , גם הבין אותם”.