רגב סירבה ‘לפנק’ הרפורמים בכותל: נתניהו נטל הסמכות

בעקבות התנגדות של השרה מירי רגב לאשר את העבודות להרחבת מתחם התפילה המעורבת בכותל הדרומי, כפי שסוכם בין נתניהו לארגונים הרפורמיים – ייטול נתניהו משרת התרבות את הסמכות כיו”ר הוועדה למקומות קדושים וכשרה הממונה על רשות העתיקות, שמופקדת על אישור העבודות, לצורך אישור המתווה.

המהלך נעשה בהסכמתה של רגב, שהבהירה כי מצפונה אינו מאפשר לה לתמוך בהרחבת הרחבה הרפורמית.

רגב עומדת בראש הועדה למקומות קדושים שבה חברים גם השר לשירותי דת דוד אזולאי ושרת המשפטים איילת שקד. לפי סעיף 29 לחוק העתיקות, כל עבודה באתר דתי מחייבת את אישורה.

”בחודשים האחרונים התלבטתי קשות. מצפוני לא נתן לי שקט. לא יכולתי לאשר את מתווה הכותל באופן שהיה פוגע בסדרי עולם. דרישת הרפורמים להפוך את הכותל למקום בו נשים וגברים מתפללים יחד, לא מקובלת עליי ולא על מורשת ישראל”, אמרה רגב.

”החלטתי להיות נאמנה למצפוני ולכן הודעתי לראש הממשלה שאין בכוונתי לאשר את מתווה הכותל מתוקף סמכותי כיו”ר הוועדה למקומות קדושים. כל אדם רשאי לבקר בכותל ולשאת את תפילתו לבורא עולם, ובתנאי שיעשה זאת מתוך כבוד למקום ולמורשת ישראל.

”שבנו אל הקדוש שבמקומותינו שלא על מנת לבזות אותו. כולי אמונה ותקווה שאנו נשמור על קדושת הכותל ונכבד אותו”, הוסיפה.

ביום רביעי שעבר התחייבה השרה רגב, בפגישה שקיימה בכנסת, שלא לכנס את ועדת השרים שבראשותה, כדי לאשר את העבודות ברחבה המשותפת לגברים ונשים בכותל.

עם זאת, כבר לפני שבוע דווח ב’הארץ’, כי ראש הממשלה מפעיל לחצים על רגב לאשר את העבודות ברחבה.

לפי דיווח בוואלה, בפגישה שהתקיימה בלשכתה של רגב בכנסת השתתפו הראשל”צ הגרש”מ  עמאר ועוזרו יחזקאל שבו. כמו כן, השתתפו פעילים נגד חדירת התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בכותל המערבי, מנכ”ל עמותת “עטרת כהנים” מרדכי בניטה ויו”ר העמותה מתי דין. אליהם הצטרפו גם גורמים מקצועיים במשרד התרבות ועוד.

לפי שני הגורמים שהשתתפו בפגישה, רגב התחייבה שלא לכנס את הוועדה וציינה כי היא נמנעת בשלב זה מהתערבות, משום שבג”ץ דן בעתירה שהגישה עמותת הימין ‘בצדק’ נגד העבודות המצומצמות שנעשו במקום בשנה האחרונה, בטענה כי הן גורמות נזק לאתר.

עם זאת, רגב הבהירה כי שככל שבג”ץ יחייב אותה, היא תפעל אחרת.

את השיפוץ והרחבת העבודות ברחבה המעורבת התחייב נתניהו לקדם לאחר שהממשלה, בלחץ הסיעות החרדיות, ביטלה את ‘מתווה הכותל’ – שנועד לאפשר תפילה מעורבת של גברים ונשים ברחבה הדרומית בכותל המערבי. המתווה כלל גם הקמת מועצה ציבורית חדשה לניהול רחבת התפילה, בשיתוף נציגים של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית.

בעקבות לחץ ציבורי, הסיעות החרדיות, שבתחילה הביעו תמיכה במתווה, נסוגו ממנו והובילו לביטולו.

ביטול המתווה עורר זעם רב בקרב הרפורמים. בעקבות כך הודיע ראש הממשלה כי  ידאג להרחבת הרחבה הקיימת, הפועלת כיום בהיקף מצומצם.