מה מרתיח בסיפור של היקב?

‘העדה’ הם גוף כלכלי שמרוויח המון, אבל המון-המון כסף, ורוצה להמשיך להרוויח המון כסף, בלי להתפשר על המוניטין של הכשרות שלו • אם יש שאלה קלה על העובדים – הם פוסלים אותם. מה אכפת להם • אבל למה אנחנו ממשיכים לפרנס את המפלצת הזו?

הימים האחרונים עמדו בסימן התגוללות על גוף הכשרות של ‘העדה החרדית’. אלא שהטענות הן לא פחות ממגוחכות, שלא לומר רדודות ושטחיות.

לא צריך להיות חרדי אדוק כדי לדעת שה’עדה החרדית’ היא גוף מוקצן, ששומר בקפדנות על המוניטין של הכשרות שלו, ומאחר שכך הוא מציב דרישות גבוהות ללקוחותיו.

מה היה בסיפור של יקבי ברקן?

אנשי כשרות ‘העדה’, לא קיבלו את הפסק של הרב עובדיה יוסף זצ”ל –  ומאחר שכך הם הטילו ספק ביהדותם של אותם אתיופים. אם יש ספק ביהדות – יש ספק בכשרות; אם יש ספק בכשרות – ‘העדה’ לא מוכנים לחתום על זה, אידיאלוגית ועסקית.

מה לזה ולגזענות למען השם?

אילו היה מקרה דומה עם יוצאי סקנדינביה, ‘העדה’ הייתה נוהגת בדיוק, אבל בדיוק אותו דבר. לחלופין, אילו היו ראשי יקבי ברקן שוכרים חוקרים בעלי-שם במאות אלפי שקלים שהיו מוכיחים כי העובדים אכן יהודים – ‘העדה’ היתה מתרצית ללא ספק.

אז למה העדה לא עשתה את זה? למה היא לא בדקה האם הם יהודים? כי אין להם כח.

הם גוף כלכלי שמרוויח המון, אבל המון-המון כסף, ורוצה להמשיך להרוויח המון כסף, בלי להתפשר על המוניטין של הכשרות שלו.

אם יש שאלה קלה על העובדים – הם פוסלים אותם. מה אכפת להם. הכשר ‘העדה’ הוא עסק כלכלי והוא לא הולך לעשות טוב לאתיופים שמרגישים נפגעים, רק כי מישהו הטיל ספק ביהדותם.

רק שזה לא קשור ולו ברמז לגזענות.

הם פוסלים אותם כי הם, כאמור, לא עומדים בסטנדרטים ההלכתיים ומכאן בסטנדרטים הכלכליים שלהם. זה הכל. הם גם היו פוסלים מיליונר לבן מכפר שמריהו אם הם לא היו משוכנעים שהוא שומר מצוות למשל, והוא עלול לפגוע במוניטין של הכשרות שלהם.

•

מה כן מרתיח בסיפור הזה? ההתנהגות של יקבי ברקן ובעיקר שלנו הצרכנים.

יושב לו גוף, שבז לציונות, מתעב את מדינת ישראל, מתייחס באופן מחליא ליום העצמאות וליום הזיכרון, וגם מאפשר לחלק מבניו לבזות את גדולי ישראל ‘הרגילים’.

ואנחנו? ממשיכים לפרנס את המפלצת הזו, להזרים מיליארדי שקלים לכיסיהם רק בגלל שהם כל כך חזקים, כל כך מוכשרים וכל כך בעלי מוניטין בתחום הזה שנקרא ‘כשרות מהודרת’.

אין לי מושג איך אנחנו, החרדים למשל, מאפשרים את זה. כנראה אין לנו כח וזמן להילחם.

אולי, הסיבה שחלק מאיתנו נתפסו כל כך מהר לטענה על גזענות היא משום שבסתר ליבנו לא נוח לנו עם המונופול של הגוף הזה, שאותו אנו כה מתעבים, ובשעה שנקרתה לפנינו ההזדמנות התנפלנו עם הטענה הפופולארית של גזענות.

רק שהיא, כאמור, פשוט לא רלוונטית במקרה הזה.