בישיבת המועצה שהתקיימה היום (שני) נערך דיון על מתווה הכשרות – ובמסגרתו אושר סעיף מהותי על ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית העסק, כדי לפתור את הסוגיה המרכזית של ניגוד העניינים בין בעלי העסקים והמשגיחים.
מועצת הרבנות הראשית החליטה לאשר את אופן העסקת משגיחי הכשרות, כפי שהוצע במתווה הכשרות – ובהחלטת מועצת הרבנות הראשית נכתב: “מועצת הרבנות הראשית דנה בעניין מתווה הכשרות. המועצה החליטה שהעסקת המשגיחים תהיה דרך המועצות הדתיות, כך שתובטח דרך עבודתם העצמאית של המשגיחים וזו מבחינת מועצת הרבנות הדרך הראויה להעסקת המשגיחים.
“אך מכיוון שמשרד האוצר התנגד נחרצות לאופן העסקה זו (על ידי המועצות הדתיות) נדרשנו למצוא חלופות אחרות לעניין, והועדה שהוקמה לצורך כך המליצה על צורת ההעסקה באמצעות חברות, בהתאם לעקרונות שפורטו במתווה הכשרות וכפי שהוסכם על ידי משרד האוצר”.
לצורך יישום אופן ההעסקה חילופי שלא על ידי המועצות הדתיות, גובש מתווה שהוסכם על ידי הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר. במסגרת המתווה נקבע, כי משגיחי הכשרות יועסקו על ידי כ-4 חברות\עמותות אזוריות שיספקו שירותי השגחה.
החברות ייבחרו באמצעות מכרז ארצי שתפרסם הרבנות הראשית.
בצורת העסקה זו, משגיחי הכשרות יועסקו על ידי החברות/העמותות הזוכות, אשר יספקו שירותי השגחה ויפוקחו על ידי הרבנות הראשית. החברות הללו תספקנה שירותי השגחה בלבד, וסמכותו של רב העיר בנושא הכשרות לא תיפגע, וכך תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק לבין המשגיח, אך הביטחון הכלכלי של משגיחי הכשרות יישמר ואף ישופר באמצעות תנאים סוציאליים.
במסגרת צורת ההעסקה זו ניתן הדגש על קביעה מראש של תנאי ורמות שכר נאותים למשגיחי הכשרות וקביעת תעריף קבוע לשעת השגחה.
מנכ”ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן, והיועץ המשפטי לרבנות הראשית, עו”ד הראל גולדברג, הציגו בפני חברי מועצת הרבנות הראשית את המתווה החדש ואת חשיבות אישורה של מועצת הרבנות הראשית למתווה להעסקת המשגיחים באמצעות חברות – זאת עקב פסיקתו של בית המשפט המורה לרבנות להקמת מערך חלופי עד לסוף חודש יוני 2018.
הרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות הראשית הגר”ד לאו הסביר לחברי המועצה את חשיבות סעיף זה של ניתוק הזיקה בין המשגיח לבין בית עסק, וכן הוסיף כי מניסיונו בנושא בעבר במסגרת העסקה על ידי חברות שירותי כוח אדם, בסופו של דבר גם המשגיחים המועסקים בהסדר זה בערים השונות מרוצים ומקבלים את שכרם והזכויות הסוציאליות המגיעות להם כדין.
לאחר הצבעה בין חברי המועצה, סעיף זה אושר. ברבנות הראשית מציינים, כי ניתוק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח יביא לתיקון הליקוי העיקרי הקיים כיום במערך הכשרות בישראל.
ברבנות הראשית הדגישו, כי במתווה שהוצע בו המשגיחים יועסקו על ידי חברות, שכרם של המשגיחים ייקבע מראש על ידי הרבנות הראשית והוא לא יהיה נתון לתחרות בין החברות.
בנוסף, הוסכם על ידי משרד האוצר כי ברבנות הראשית תוקם יחידת בקרה שתעסיק גורמי מקצוע שתפקידם, בין היתר, להבטיח שמשגיחי הכשרות יקבלו את המגיע להם וחברה שלא תמלא את מחויבותה כלפי המשגיחים, תיקנס.
בנוסף נקבע בהחלטת מועצת הרבנות, כי רק לרב המקומי או מי מטעמו הסמכות למנות משגיח כשרות. כמו כן, השיבוץ לבתי העסק יעשה בהנחיותיו של הרב המקומי ועל פי שיקול דעתו הבלעדי.
כן יקבע סרגל תקינה מחייב למינוי מפקח כשרות שיועסק במועצות הדתיות או במחלקות הכשרות על כל 40 בתי עסק.
בנוסף, נקבע כי החברה שמעסיקה משגיחים לא תהיה מעורבת כלל בנושאי ההלכה, וככל והחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשגיחים והרב – יופסק הקשר עם חברה זו.
יש לציין כי כיום, על פי המצב הקיים, זכויותיהם של משגיחי הכשרות אינן מוסדרות והמשגיחים מועסקים לרוב באמצעות מספר בעלי עסקים, שבמקרה הטוב, כל אחד מנפיק עבורם תלוש משכורת בנפרד ואף בחלק מן המקרים, המשגיחים מועסקים ב”שחור” שלא באופן מוסדר, באופן שאינו מקנה להם זכויות בכלל וכן שכרם הנוכחי אינו קבוע ונתון למשא ומתן עם בית העסק.
בישיבת המועצה אושר המתווה להעסקת משגיחי הכשרות על ידי חברות, אך יחד זאת, הודגש, כי הרבנות הראשית ביקשה כחלופה מועדפת להעסיק את המשגיחים בהעסקה ישירה באמצעות המועצות הדתיות, אך מכיוון שנטען כי חלופה זו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה ומשרד האוצר לצמצם את המגזר הציבורי, ולפיכך היא נתקלה בהתנגדות, ומשכך הוחלט לאשר את המתווה שהוצע.
יחד עם זאת, הרבנות הראשית תמשיך ותפעל מול משרד האוצר לבחון שוב את צורת ההעסקה באמצעות המועצות הדתיות, וככל וזה יאושר – ההחלטה להעסקת משגיחי הכשרות על ידי חברות תבוטל.
בנוסף, הוחלט על ידי מועצת הרבנות כי נציגי המשגיחים יופיעו בפני הוועדה שתכתוב את המכרז לבחירת החברות להפעלת מערך ההשגחה.
בסיכום החלטת מועצת הרבנות נכתב: “מועצת הרבנות הראשית רואה בהפעלת מערך הכשרות על ידי המועצות הדתיות כחלופה הנכונה על כן, עד לכתיבת המכרז לחברות כח אדם והפעלתו ייעשה מאמץ על ידי הרבנים הראשיים וחברי המועצה לפנות למשרד האוצר ולקבל את אישור להפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות. במידה ותאושר הפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות, ההחלטה לגבי חברות כוח אדם תתבטל.”