הפייסבוק החרדי: למה צריך לדעת שיש לכם זוגיות יפה למען השם?

תופעת הפייסבוק והעלאת התמונות הדביקה לא פוסחת על הציבור החרדי – כשבכך היא מעלה תמיהה קרדינלית: למה כל העולם חייב לדעת שהשגתם עבודה חדשה או שהילדים שלכם יפים? • והאם חשבתם מה עושים התמונות הללו למוכי הגורל שלא זכו?

תופעת הרשתות החברתיות, ובעיקר הפייסבוק, בה מעלים כל איש ואישה – גם חרדים – את תמונותיהם לרשות הרבים הגדולה ביותר בתולדות האנושות, פשוט אינה הגיונית.

בכנות אומר, אינני מבין אתכם.

לא את הזוגות, לא את המאורסים, לא את מקבלי המשרות החדשים, ואפילו לא לגמרי את ההורים.

אתם מעלים תמונה לפייסבוק, מפגינים זוגיות דביקה. האמנם? למה שאעלה תמונה אינטימית כזו לפייסבוק? מי עוד צריך לדעת מזה חוץ ממני וממנה, אם באמת אני והיא מאושרים בזוגיות שלנו?

גם אתכם מאורסים יקרים – אני לא מבין.

אתם מעלים את תמונת הטבעת/כריעת ברך + הכותרת הכה-אלמותית “She said yes!” (מקורי, ללא כל ספק). רק שלא ברור למה רגע קדוש כזה צריך להיות נחלת הכלל?

אומר ללא שמץ של שמאלציות: אני לא הייתי חפץ שרגע כל כך טהור יהיה נחלת הכלל.

הוא שלי ושלה ושל משפחותינו. זהו. נקודה.

•

הורים יקרים, אתכם דווקא אני מבין. מבין, אך לא מסכים.

כלומר, מבין את הרצון להשוויץ בצאצאים, אך לא מוכן לקבל אותו. הילדים שלנו הם אוצר, ואוצר שומרים בכספת. למה האלבומים המשפחתיים שלכם צריכים להיות בראש כל חוצות?

התחלת עבודה חדשה? מזל טוב. כל הכבוד אפילו. אבל למה, למה למען השם, זה צריך להיות נחלת הכלל, כאילו אם זה לא שם זה לא קיים? אתה לא מרגיש מספיק בטוח בעצמך ובהתקדמות שעשית, עד שלא תקבל אישור מהחבר’ה?

ובעיקר, בעיקר אני חושב על מדקרת הלב של אלו שלא זכו –

לזוגיות,

לפרי בטן,

לבריאות,

להצלחה,

למה הם צריכים לספוג את הדקירה הזו?!

ולמה זה צריך להיגרם דווקא מכם, שבוודאי לא הייתם רוצים להסב עגמת נפש שכזו?

הגיג, תמונה בעלת ערך מוסף, שיר שכתבתם – גם אם הם לא מושלמים ומסוגננים, הם שלכם, הם יוצרים החלפת דעות, הפריה. הסטייק שאכלתם לצהריים, לעומת זאת, פחות.

גם לא החיים האינטימיים ביותר שלכם, בטח כשהם עשויים לפגוע באחרים שלא זכו לאותם רגעים של אושר שמיהרתם לשתף עם כל היקום.