אירוע חמור מאד בהר הבית: בחסות חודש הרמדאן בוצעו עבודות חפירה, סיקול אבנים ויצירת טרסות שגרמו להרס עתיקות רב.
באזור המזרחי בהר הבית ישנם ערימות עפר מחפירות שונות שביצע הוואקף בהר הבית בתחילת שנות ה-2000.
בשנת 2004 היתה כוונה לפנות את העפר מהר הבית, והדבר תואם עם המשטרה ורשות העתיקות – אך עתירה לבג”ץ שהוגשה על ידי ‘הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית’, מנעה את הפינוי וסוכם שפינוי העפר יעשה רק בבקרה ארכיאולוגית ובתיאום מוקדם עם ‘הועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית’.
על פי דו”ח פנימי שנכתב ברשות העתיקות בשנת 2016, רשיון החפירה שבמסגרתו מסננים את ערימות העפר שפונו מהר הבית בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2004, תקף גם לערימות אלו.
“פינוי מבוקר של עפר זה יאפשר הפרדה של מקורות שפכי העפר שמהם מורכבות הערימות הללו”, אומרים בוועד. “בקרה כזו תספק לנו מידע רב ומדויק יותר מזה הקיים לנו כיום בחקר הממצאים מסינון של העפר שנזרק לנחל קדרון בשנת 1999. כמו כן, המידע שיעלה מסינון עפר זה ישלים את התמונה של המידע שקיים ברשותנו כעת”.
במשך שנים משטרת ישראל הצליחה למנוע עבודות בערימות עפר אלו. “בשנת 2013 היה נסיון לפנות אותן באמצעות משאיות וטרקטור, בטענה שקרית שרק פסולת גזם פונתה, והצלחנו לעצור את העבודות בזכות התקשורת”, אומרים בוועד.
כעת, בחסות ימיו האחרונים של חודש הרמדאן, בהם הר הבית סגור למבקרים וגם הנוכחות המשטרתית במקום מצומצמת – יותר מאלף איש ביצעו עבודות חפירה, סיקול אבנים ויצירת טרסות בערימות העפר.
“מדובר על הפרה של הוראת בג”ץ וחוסר שליטה מוחלט של משטרת ישראל במקום”, אומרים בוועד. “זוהי נסיגה של יותר מעשור אחורה ברמת אכיפת חוק העתיקות במקום. השינויים שנערכו בערימות העפר ישבשו מאד את היכולת לבצע הפרדות של מקורות השפכים במהלך הפינוי שלהם, וכמו כן, במהלך חפירה ידנית מעין זו, מתגלים פריטים ארכיאולוגים רבים, ומן הסתם הם לא יגיעו לידיים של ארכיאולוגים”.