מחקר מיוחד שנערך על ידי פרופ’ יואל כהן מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בוחן את היחס של רבנים חרדים, חרדי-לאומי ודתיים-לאומיים – למחשבים ולשימוש באינטרנט בכלל.
המחקר מבוסס על 273 שאלונים שמילאו רבנים על שימושיהם באינטרנט, תפיסותיהם לגבי אינטרנט ואופן הגלישה שלהם.
מהממצאים עולה, כי ישנו הבדל גדול בין הרבנים החרדיים לבין החרדים לאומיים והדתיים לאומיים שהיו קרובים יותר בהשקפותיהם.
כמעט כל הרבנים הדתיים לאומיים והחרדים לאומיים מחזיקים במחשב, לעומת למעלה מ-70% מהרבנים החרדיים.
95% מהרבנים הדתיים לאומיים ו- 87% מהרבנים החרדים לאומיים מחוברים לאינטרנט, לעומת 43% מהרבנים החרדים.
כל הרבנים החרדים שנמנעים מגישה לאינטרנט, דיווחו כי הם עושים זאת מסיבה דתית.
נמצא כי 71% מהרבנים החרדים לאומיים ו64% בלבד מהרבנים הדתיים לאומיים גולשים באינטרנט מסונן, זאת לעומת כ-85% מהרבנים החרדיים שגולשים באינטרנט מסונן.
93% מהרבנים הדתיים לאומיים ו-90% מהרבנים החרדים לאומיים העידו על עצמם כי הם בעלי מיומנות ברמה כזו או אחרת בניו מדיה, לעומת 53% בלבד מהרבנים החרדים.
מרבית הרבנים הדתיים לאומיים והחרדים לאומיים העידו על עצמם כי הם עושים שימוש נרחב במחשב בחיפוש במקורות תורניים מקוונים לצורך לימוד והכנת שיעורים, ואף 71% מהרבנים החרדים העידו על שימוש כזה.
כמו כן נמצא כי בכל הנוגע לגלישה באינטרנט לצורך מידע בסיסי כגון זמני תפילה וכניסת ויציאת שבת 71% מהרבנים הדתיים לאומיים והרבנים החרדים לאומיים העידו כי הם עושים שימוש כזה, לעומת 22% בלבד מהרבנים החרדיים שהעידו על כך.
גם שימוש בבלוגים, שיכול לשמש ככלי לרבנים לקשר עם קהילותיהם, לשאת דרשות מקוונות וכן הלאה, איננו כלי נפוץ ורבנים מכל הזרמים ממעטים להשתמש בו.
מרבית הרבנים הדתיים לאומיים והחרדים לאומיים העידו על שימוש ברמות שונות ברשתות חברתיות כאמצעי להפצת דת, זאת לעומת כ-54% מהרבנים החרדיים שהעידו על שימוש כזה.
הייתה אחדות דעים בקרב כל הרבנים מכל הזרמים השונים בקשר לחלק מהעניינים השנויים במחלוקת לגבי מחשבים – בעיקר אחדות דעים על הדרך שבה פייסבוק והרשתות החברתיות מפרים את איסור לשון הרע.
ברוח זו, למעלה מ-90% מהרבנים מכל הזרמים שענו על השאלון הסכימו לאמרה כי אתרי אינטרנט חילוניים מזיקים לערכי הדת ופוגעים בערכי הצניעות. אך בעוד שלמעלה מ-80% מהרבנים החרדים והרבנים החרדים-לאומיים הסכימו עם היגד זה “במידה רבה מאוד”, 54% בלבד מהרבנים הדתיים לאומיים הסכימו עם היגד זה “במידה רבה מאוד” ו37% הסכימו עם היגד זה “במידה רבה” והשאר הסכימו עם ההיגד “במידה מועטה” או “כלל לא”.
פרופ’ יואל כהן מסביר על מחקר: “הייחודיות והחידוש במחקר זה, היא ההשוואה בין הזרמים השונים ביהדות האורתודוקסית ובחינה של יחס הרבנים השונים לניו מדיה.
“מסקנות המחקר משקפות את האתגר המתמשך הניצב בפני הרבנים להתקדם יחד עם קהילותיהם אל המהפכה הטכנולוגית של המאה ה-21 ובאותו זמן להישאר מחויבים לכך שהערכים והמוסר של היהדות והמחויבות לסטנדרטים חברתיים יהודיים יישארו בתוקפם בימינו כפי שהיו בעידן שלפני המחשב.
“אנחנו יכולים לראות כי הרבנים כולם, ובמיוחד הזרם החרדי, לא השכילו לנצל מספיק את האפשרויות הרבות שמאפשרת הניו המדיה מבחינת השגת מידע וחיבור נוסף לקהילותיהם”.