פרצת “תרי רוביי”: כך פתרו הדיינים סוגיה סבוכה של ממזרות מצרפת

סוגיה סבוכה של ממזרות מצרפת נפתרה בבית הדין הרבני בחיפה, שהתיר לצעירה מפאריס לבוא בקהל.

ראש אבות בתי הדין בחיפה הרב אברהם שלוש ואבות בתי הדין בעיר הרב רפאל אדרי והרב אברהם חזן החליטו, לאחר טיפול נמרץ, להתיר את המבקשת בהשראת פסקי דין של הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש והרב משה פיינשטיין זצ”ל ואחרים.

בית הדין הרבני בצרפת, בנשיאותו של הרב אבא לוי, הפנה את פרשת הממזרות המורכבת והמסובכת לנשיא בית הדין הרבני הגדול הראשל”צ הגר”י יוסף, למתן חוות דעת הלכתית – ונשיא בית הדין הגדול הפנה את התיק להרכב של אבות בתי הדין בחיפה.

סיפור המעשה: צעיר וצעירה יהודים מצרפת נישאו לפני 45 שנה בפאריס בנישואים אזרחיים ובנישואים דתיים ונולדו להם שני ילדים. בשלב מסוים יחסי בני הזוג עלו על שרטון והם נפרדו.

בשנת 1992 הם התגרשו גם אזרחית וגם כדת משה וישראל. במעמד סידור הגט הצהירה האישה בפני בית הדין כי יש לה בת, בת שמונה חודשים, שנולדה כאשר היא הייתה פרודה מבעלה לתקופה ממושכת ולא ממנו.

עתה, פנתה אותה בת לבית הדין וביקשה היתר להינשא ולבוא בקהל.

בית הדין בצרפת בדק את הכתובה של בני הזוג ותיחקר אנשים שהיו בתקופת נישואיהם הראשונים ומצא בכתובה שורה של פגמים.

למשל, שמו של אחד מעדי הקידושין הוא כשם אביה של הכלה וייתכן כי זהו האב בעצמו. בית הדין בצרפת שקל אפשרות להפקיע את הנישואין של בני הזוג ולפתור בכך את בעיית הממזרות, אך ביקש את חוות דעתו של הראשון לציון ונשיא בית הדין בישראל.

חברי בית הדין הרבני האזורי בחיפה אליהם הופנה התיק צללו לעומקה של התסבוכת, אבל החליטו בסופו של דבר להתיר את המבקשת דווקא על פי פרצה נוספת הנקראת “תרי רוביי”.

על פי ההלכה, אם האב הביולוגי שהיה בקשר עם האישה הנשואה אינו יהודי – הבת אינה ממזרה.

על פי פסקי הלכה של הרב עובדיה יוסף, הרב פיינשטיין, הרב משאש ועוד, יש כלל הלכתי הנקרא “תרי רוביי”. פירושו: אם רוב תושבי העיר אינם יהודים והאב בלתי ידוע, יש סבירות כי האב לא היה יהודי.

על בסיס זה ניתן להתיר את המבקשת שאמה הייתה תושבת פאריס שרוב תושביה נוכרים. כל זאת כמובן בנוסף לסוגיית הספקות אשר לעדי הקידושין שככל הנראה לא היו כשרים.

בסופו של דבר כתבו הדיינים: “לאור האמור והחומר שבתיק נראה לבית הדין כי יש להתיר את המבקשת לבוא בקהל ולהינשא”.

בית הדין הוסיף כי האמור הוא כחוות דעת ולא כפסק דין, ודייני בית הדין בצרפת ייבחנו את חוות הדעת ויחליטו בהתאם לשיקול דעתם.