איך הפך בית חב”ד של הרב נחמיה וילהלם ל”מחבר בין כל היהודים”

אחרי שהפכה ליעד מוביל של התייר הישראלי, עם 200 אלף מבקרים בשנה, תאילנד כבר מזמן אינה עוד נ”צ של תרמילאים או של בליינים, וגם משפחות עם ילדים מגיעות לטעום מהמדינה המזרח־אסיאתית.

בין החופים והשווקים מתברר שאחד היעדים הפופולריים הוא בית חב”ד, שהוקם בבנגקוק ב־1995 על ידי הרב נחמיה וילהלם, שנענה לבקשתו של רב הקהילה היהודית במקום, הרב יוסף חיים קנטור.

הרב וילהלם מנהל את המקום עם משפחתו ומציע לתייר הישראלי להתקשר לארץ, לאכול אוכל כשר, להתפלל בבית כנסת ועוד.

“העובדה שיש היום בתי חב”ד בכל תאילנד מאפשרת לכולם לטייל בה, גם לדתיים ולמסורתיים. בחגים ובשבתות לא רק הדתיים באים, כי החיבור הזה, המפגש, הוא משהו שאנשים לא רוצים לוותר עליו”, אומר הרב וילהלם בשיחה עם מתי טוכפלד מישראל היום. “לפעמים הישראלי מתכנן את הטיול כך שבשבתות הוא יהיה במקום שיש בו בית חב”ד”.

בתאילנד, אגב,  יש ארבעה כאלה: בבנגקוק, בקוסמוי, בשאנג מיי ובפוקט.

אבל לא הכל ורוד בתאילנד. המקום טומן בחובו לא מעט סכנות, ואלפי ישראלים נזקקו לסיוע ולחילוץ.

• ממה המטייל הישראלי צריך להיזהר בתאילנד?

“התאילנדים הם אנשים נחמדים מאוד וגם רגישים מאוד. אם פוגעים להם בכבוד, כמו הבעת זלזול במלך או בדת שלהם, זה מתכון בטוח לצרות. גם מריבות על כסף עשויות להסתיים רע. מי ששוכר אופנוע, ויש רבים מאוד שעושים זאת, צריך לדעת שיש כאן כבישים גרועים ושרבים נפצעים.

“חוץ מזה, ברגע ששוכרים, חייבים לצלם את האופנוע מכל הכיוונים, כי לא פעם הם מנסים ‘להלביש’ נזק קודם ולגרום לשוכר לשלם. לא מזמן מישהי הפילה גיטרה שהיתה תלויה בחנות ודרשו ממנה לשלם 2,000 באט פיצוי. לפעמים עדיף להיות חכם ולהתפשר”.

• עד כמה חשוב כבוד המלך?

“לפני כמה שנים היה פה תייר, לא ישראלי, שבחר להטיל את מימיו מול תמונת ענק של המלך, שכמוה מפוזרות בעיר בכל פינה. נגזרו עליו עשרות שנות מאסר, ורק בהתערבות של המדינה האירופית שממנה הוא בא הסכים המלך עצמו לחון אותו והוא שוחרר”.

כללי זהירות

ב־2004 הוכה העולם כולו הלם נוכח ממדי הרס הצונאמי שהחריב ערים שלמות והביא למותם של 300 אלף בני אדם. תשומת לב מיוחדת ניתנה אז לאי פוקט בתאילנד, שבו נספו 10,000 איש, רבים מהם תיירים ממדינות מערביות.

הרב נחמיה בבית חב”ד. צילום: Serge Attal/FLASH90

באותו זמן לא פעל באי בית חב”ד, והרב וילהלם, יחד עם אחרים, מיהרו לאי החרב להגיש עזרה. “הגעתי כמה שעות אחרי שהצונאמי היכה”, הוא מספר, “והדבר הראשון שהתחלנו לדאוג לו זה לישראלים. היו שם המוני אנשים שהסתובבו בין ההריסות, חיפשו את יקיריהם ואת חפציהם. ראינו שם אנשים שלמעט בגדי הים שלגופם איבדו הכל. המלון נהרס ונסחף עם הבגדים והחפצים.

“דאגנו לכולם לטיסות, טיפלנו בפצועים עם כוחות החילוץ, הקמנו חפ”ק משותף עם צה”ל, כוח רפואה, זק”א, השגרירות ובית חב”ד. למרבה הצער, 18 יהודים נהרגו בצונאמי בתאילנד – שבעה מהם ישראלים”.

• חוץ מסכנות טבע יש גם סכנות אנושיות. אנשים נעצרו כי החליפו כסף מזויף. האם יש למטייל הישראלי ממה לחשוש?

“מעת לעת נעצרים ישראלים ומסתבכים עם החוק על שטויות, וחייבים לשים לב לדברים האלה. בני הזוג אבי וסהר נחום חוו זאת על בשרם, כאשר אבי נעצר אחרי שנחשד כמי שהחזיק כסף מזויף (הזוג נחום כבר חודשיים בתאילנד בלי יכולת לעזוב את המקום עד לבירור עניינם ברשויות החוק – מ”ט).

“העניין הוא שהרבה מחזיקים שטרות של 100 דולר, והם בכלל לא יודעים שאינם שטרות אמיתיים. דוכני המרות הכספים בתאילנד מחויבים לדווח למשטרה על כל שטר כזה שמתגלה אצלם. ברגע שהפקיד אומר לישראלי שהשטר שלו מזויף, באופן טבעי אותו תייר מבקש את השטר בחזרה, אבל על פי החוק זה אסור, וויכוח כזה מסתיים במעצר בחשד לזיוף כסף. לכן העצה הטובה ביותר היא פשוט להשאיר אצל הפקיד את השטר”.

הסתבכות נוספת מסתתרת בצ’ימידן הצבאי, שחיילינו המשוחררים לוקחים איתם לטיול למזרח, ובבדיקה אקראית מגלים שנשכחו בו קליעי רובה. התוצאה – מעצר. אבל יש מקרים גרועים יותר.

בינואר האחרון התנגש רכב באופנועו של מאיר מלול. מייד לאחר הפגיעה יצא נהג הרכב והחל לדקור את מלול, ורצח אותו. האירוע שתועד בווידאו עורר סערה בתאילנד ובארץ, ולבסוף התברר שהיה זה חיסול כחלק מקרב כנופיות ישראליות, שהעבירו פעילות מאזור השרון לאי התאילנדי המתויר. כן, לצערנו, הישראלי ייבא לתאילנד גם פרוטקשן, איומים וכאמור חיסולים לאור יום.

• הרב וילהלם, תרגיע את התייר הישראלי.

“מי שסובלים מהעבריינים הישראלים בקוסמוי הם בעיקר בעלי עסקים ישראלים וחברי הכנופיות עצמם. עד כה לא היה מקרה שלמטיילים נשקפה סכנה כלשהי כתוצאה מכך”.

החומוס הטוב במזרח

בית חב”ד מספק לתרמילאים רבים את האפשרות ליצירת קשר עם הבית, בעיקר עבור אלו שלא תמיד זוכרים לצלצל להורים המודאגים.

פינה בבית חבד. צילום: Serge Attal/FLASH90

“תלינו שלט קטן”, אומר השליח, “ובו כתוב: ‘כבדו את ההורים – צלצלו הביתה לעדכן שהכל בסדר’. פעם התקשרה אלי אמא של מטיילת ואמרה לי: ‘בזכות השלט הזה שמעתי מהבת שלי אחרי שבועות שלא ידעתי מה קורה איתה'”.

בענייני האוכל מספר הרב נחמיה: “הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לבית חב”ד זו המסעדה הישראלית. היה לנו מאוד חשוב שזו תהיה מסעדה ברמה גבוהה, נקייה, עם תפריט מגוון ומחירים זולים כמו המסעדות המקומיות האחרות. יש מי שמחפש את האוכל האסייתי המיוחד ויש מי שקופץ על השניצל והצ’יפס. כל אחד עם הטעם שלו. מה שבטוח, שמעם של הפיתות והחומוס שלנו, הכי טובים במזרח, יצא למרחוק”.

בנוסף למסעדה, בבית חב”ד יש חנות למוצרים ישראליים, ומי שמתגעגע לבמבה אחרי שלושה חודשים של טיול במזרח, יוכל למצוא שם את מבוקשו.

בשל הצפיפות שנוצרה, יעבור בקרוב הרב וילהלם עם משפחתו למשכן חדש שרכש באזור, ובו ייפתח בית חב”ד מרווח הרבה יותר. בינתיים הוא נהנה מאוד מהשבתות, רגעים מזוקקים שבהם כולם מתחברים. עם ישראל יושב יחד, בלי פערים ובלי מעמדות חברתיים. דתיים לצד חילונים, משפחה אחת.

“אין דבר שממלא ומחיה יותר מאשר אהבת ישראל”, אומר הרב וילהלם – ומוסיף: “בבית חב”ד רואים בקטן את קיום הפסוק ‘וגר זאב עם כבש’, כדי לחבר בין סוגי יהודים שבארץ לא תמיד מסתדרים, אבל דווקא פה בבית של הרבי מתגלית נקודת האחדות של כל אחד”.