הרשות לאיסור הלבנת הון: “חלק מהגמ”חים משמשים להלבנת הון”

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד”ר שלומית ווגמן-רטנר, השתתפה הבוקר (חמישי) ביום עיון בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין.

“ישנם גמ”חים המשמשים להלבנת הון”, קבעה ד”ר ווגמן-רטנר – והסבירה כי הידוק הפיקוח על הגמ”חים הוא אינטרס קודם כל שלהם. “אסדרת הסקטור בהיבטי הלבנת הון הינה אינטרס של הגמ”חים הלגיטימיים, אחרת בקרוב הם לא יוכלו לפעול מול המערכת הפיננסית”.

ד”ר ווגמן-רטנר התייחסה למגמות עדכניות בתחום הרגולציה הפיננסית ותרומת המודיעין הפיננסי המופק על ידי הרשות לחקירות מרכזיות של משטרת ישראל: “מדי שנה חל גידול ניכר בהיקפי פעילותה המודיעינית של הרשות – הן ביחס לבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, והן בהעמקה משמעותית בפעילות הרשות במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות מעשרות רשויות מקבילות בחו”ל”.

היא הוסיפה, כי היקף הדיווחים מהסקטורים הפיננסים לרשות גדל משמעותית בשנים האחרונות, הן לאור שינויי חקיקה והן לאור הפעולות הרבות שמבצעת הרשות בנושא לשיפור איכות הדיווחים, לרבות כנסים ומפגשים עם הסקטורים, הכולל:

• כנסי הדרכה לכ-700 נש”מים

•  למעלה מ-210 מפגשי משוב והדרכה לסקטורים המפוקחים

•  פרסום הנחיות ו”דגלים אדומים”

•  קיום שולחנות עגולים ושיתוף טרנדים בעולם הפשיעה הכלכלית

•  משובים לסקטורים ולמפתחי תוכנות

•  טיוב מתכונת הדיווח – השקת דיווח מקוון ודיווח בלתי רגיל מובנה; הגדרת “ביטויי מפתח” לשילוב בתוכן דיווחים בלתי רגילים; ובקרוב יושק פורטל מקוון לדיווחי נותני שירותי אשראי

בנוגע לפעילות סקטור האשראי הבנקאי, ובתגובה לדבריה של ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, לפיהם רק כמחצית מהגורמים שהיו פעילים בשוק פנו לבקש רישיון, ציינה ד”ר ווגמן-רטנר כי מבוצע שיתוף פעולה עם הרגולטורים הפיננסיים ועם המשטרה, לרבות בניסיון לאתר גורמים עבריינים המנסים לפנות בבקשה לקבלת רישיון באמצעות אנשי קש.

“אנו מנסים לגרום לסקטור להפוך ליותר לגיטימי ואנו מבצעים בקרות כדי לצמצם הניצול לרעה, אולם ברור שזה לא יקרה בין ליל”, הבהירה.

ד”ר ווגמן-רטנר התייחסה בהרחבה לנושא הגמ”חים: “הרשות מאתרת פעילות הלבנת הון אשר מבוצעת באמצעות גמח”ים ורואה בתחום כתחום בסיכון, וסבורה שהכרחי להטיל עליהם חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כפי שקיים על כל גורם אחר אשר מעניק שירותים פיננסיים.

“להערכתנו, בקרוב מאוד יבינו הגורמים הלגיטימיים הפועלים בתחום כי אסדרה היא אינטרס מהותי שלהם, מאחר שמתכונת ניהול הסיכונים על ידי כל שאר הגופים הפיננסיים בארץ ובעולם תוביל לכך שכל יתר הגופים יראו בהם כגופים בסיכון ויצמצמו מאוד את השירותים הפיננסיים שיעניקו להם, והם בפועל לא יוכלו לפעול בזירה הפיננסית המקומית והעולמית”.

היא הדגישה: “מטרה זו תושג רק בהינתן אסדרה מקיפה ואמיתית, ואם היא תהיה מקלה מדי – ימשיכו לראות בהם שאר הגורמים כתחום בסיכון גבוה. יצוין, שתעשיית הבלוקצ’יין זיהתה את הפער הדומה שהיה קיים אצלה (היעדר רגולציה כחסם ליכולת פעילות מקומית ובינל’) והם אלו אשר מקדמים היום נמרצות את החלת האסדרה על הסקטור”.

לגבי מטבעות וירטואליים ציינה ד”ר ווגמן רטנר, כי טיוטת הצו גובשה על ידי רשלא”ה ורשות שוק ההון, לאחר קיום מפגשי שולחנות עגולים עם הסקטור על מנת לוודא התאמה מיטבית. השוק מעוניין באסדרה כדי שיוכל לפעול בזירה המקומית והבינלאומית.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ציינה גם, כי הרשות היתה מעורבת בשנים האחרונות בייזום וליווי מספר חסר תקדים של חקירות כלכליות, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ני”ע, הפרקליטות ויחידת החילוט.

הדבר נעשה מיקוד בתחומי סיכון, דוגמת פשיעה מאורגנת, פשיעה כלכלית מתוחכמת וחוצת-גבולות, חשבוניות פיקטיביות, שחיתות שלטונית, מימון טרור, זיוף ומרמה ועוד, וכן איתור נתיבי הלבנת הון ומיפוי נכסים לחילוט. ראש הרשות חשפה מספר מקרים בהם המודיעין הפיננסי שסיפקה לגופי האכיפה סייע בחשיפת וחקירת פרשיות פליליות משמעותיות, לרבות פעילות של ארגוני פשיעה חובקות עולם, סמים, סחיטות ופעילות של מלביני הון מקצועיים המסייעים לעבריינים להלבין את הכספים, תוך הבנה מעמיקה של תעשיית הפיננסים המקומית והעולמית.

תרומת הרשות באה לידי ביטוי במיפוי קשרים בין גורמים, חשיפת גורמים מעורבים לרבות ציינג’ים ששימשו את אותם הארגונים, ושיתופי פעולה בין לאומיים נרחבים.