כך הגיבה הרשת למתקפה של האישה על התפילין בנתב”ג

המתקפה של אישה על חסיד חב”ד שהציע לנוסע בשדה התעופה הבוקר (שני) להניח תפילין וספג ממנה צעקות והתעמרויות  – עוררה תגובות סוערות ברשתות החברתיות, שחלקן הגדול היו גידופים וקללות כלפי הזועמת.

העיתונאי ידידיה מאיר כתב: “אל תזדעזעו, תבינו אותה. היא פשוט הקשיבה ברצינות להסתה היומיומית בתקשורת בנושא ה’הדתה’ בשנה האחרונה”.

הפובליציסט אסף וול הגיב בפוסט שכתב:

“אולי ירימו כמה ממכריי גבה – אבל אעדיף אלפי מונים את חברתם של החב”דניקים על פני אשת הכת הקנאית שנפלה עליו בזעקות שבר.

“אני אמנם מתנגד בכל תוקף לנסיונות המיסיונריים שלהם כלפי ילדיי, אבל בזה נגמר הסיפור. ממש לא אכפת לי מה עושה אדם בזמנו החפשי אם אינו מפריע לסביבתו. ידוע לי כמה קשה לאנשי דת שלא לחמוס לטובתם את המרחב הציבורי – אבל מה כבר עשה המניח האומלל? זאת לא הכנסת ספר תורה באמצע הלילה או סוכה שהוקמה לתפארת על חניית נכים.

“היהדות היא חלק עמוק בלאומיות ובזהות שלי, אף שאיני אדם מאמין. בדיוק בשל כך, המציאות בה אדם מותקף במדינת היהודים משום שהניח תפילין היא בלתי נסבלת. כך נראית אוטו-אנטישמיות בשיא תפארתה”.

והייתה גם תגובה מסוג שונה: פוסט בו תועד שליח חב”ד ורבה הראשי של בולגריה, חוגג ליהודי יליד בולגריה בן 92 בר מצווה לראשונה בחייו. לצד הסרטון שתיעד את הרגע המרגש נכתב:

“בזמן שיהודייה במדינת ישראל של 2018 צועקת, משפילה, מפריעה ומבזה אדם שמרצונו החופשי מניח תפילין, אחד הסמלים היהודים המובהקים, שליח הרבי מליובאוויטש ורבה הראשי של בולגריה הרב יוסף סלמון, חוגג ליהודי בולגרי בן 92 בר מצווה ומניח עימו תפילין לראשונה בחייו.

“היהודי שעלה ארצה לפני כ-70 שנה, חזר לבולגריה לביקור אצל אחיו המבוגר יותר. השניים הגיעו להשתתף בחגיגת יום הולדת 40 לרב סלמון שהתקיימה אמש בבירה הבולגרית. חתן הבר מצווה וכל הנוכחים התרגשו בדמעות של שמחה וקדושה!”.

לעומת זאת, תגובתו של שדרן רדיו ‘קול חי’, מנחם טוקר, עוררה ביקורת, לאחר ששידר כשהוא עטור בתפילין. “לא מדברים דברים בטלים עם תפילין”, הגיבו גולשים רבים.

חיים גרליק כתב:

“אפשר מילה קטנה, ואולי לא כל כך צפויה, לגבי סרטון האישה המעורערת והתפילין? תודה.

הרבה פעמים כבר הזדמן לי להעלות ולהציף בדף אמירות שנאה פוגעניות, פוסטים מכוערים ואפילו סתם מקבץ טוקבקים מסיתים כלפי חרדים. כמעט תמיד הייתה מגיעה די מהר תגובה, הגיונית למדי, של מאן דהו” ‘נו באמת, עזובתך, מה אתה נותן לזה במה? אז הוא כתב, הוא לא שווה את התגובה אליו’ וכו’.

והתשובה הקבועה שלי תמיד הייתה ועדיין, שהאמירה הספציפית, כמו גם הכותב המסית והמטנף המזדמן הרבה פחות חשובים מכך שמדובר ביצוג. עוד ייצוג אחד מני רבים מאוד של תופעה רעה ונרחבת. כזו שאם לא תציף אותה דוך בפרצוף היא רק תמשיך, תתרחב ותתפשט עוד ועוד.  כזו שבמציאות של תקשורת צינית במכוון, מופקרת ערכית ומפלגת כשיטה, הפכה לנחלת כל ואנו זוכים לחוותה על בשרנו יום יום, שעה שעה.

וכעת במעבר מתבקש לסרטון האישה הצווחנית המשותף בקצב מסחרר מאז שעות הבוקר.  כאן הרי ברור לכל כי מדובר רק במקרה קיצון של נודניקיות חסרת שליטה, אליה מסתבר מאוד גם נלווית חוסר יציבות נפשית רגשית במינון גבוה.

כך או אחרת לא מדובר בייצוג של כלום, בטח לא של תופעת התנגדות להנחת תפילין חופשית של אנשים בוגרים במרחב ציבורי, או אפילו של רמז לקצה זנב התפתחות תופעה מופרכת שכזו. גם המתנגדים הנחרצים ביותר להנחת תפילין, כל עוד מיליגרם שפיות במוחם, אף פעם לא יבחרו להתנהג באותו אופן קיצוני ובעיקר מגוחך ומביך, בו נהגה אותה אישה חריגה.

ומשהו כה חריג, כה חד פעמי, כה לא מייצג שמץ כלום של דבר, לא שווה את עוצמות הלהט, הכעס והשנאה המתלבים וגוברים עם כל שיתוף ושיתוף ופשוט מיותרים. ובאמת שאין לנו זמן למלחמות מיותרות, אפילו אם הסרטון בהחלט וואו”.

גולשת אחרת הגיבה: “מהפך – מעתה ‘הישראלי המכוער’ לא חייב לבוא בצבע חום עם גוונים של מסורת בשיער וכתם של ביבי על החולצה. מהיום ‘הישראלי המכוער’ יכול להגיח גם בדמות של דודה ספרנית שתופסת את הגיז’דור של החיים באמצע שדה תעופה כי מישהו מניח לידה תפילין.