בג”ץ ביטל פסק בית דין רבני שחייב אם למול את בנה

מלחמה נוספת בין בג”ץ לבית הדין הרבני הגבוה בשאלת סמכויות: בג”ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני, שחייב אם למול את בנה, כך מפרסם אתר “הארץ”.

ראשיתו של הסיפור בזוג שביקשו להתגרש, אך הבעל התנה את מתן הגט בכך שאשתו תמול את לבנם. בפסק דין תקדימי שניתן על-ידי בית הדין הרבני בנתניה, שניתן באוקטובר האחרון ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול,  קבעו הדיינים, הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי, כי האם חייבת למול את בנה והטיל עליה קנס בסך 500 שקל לכל יום שבו לא תעשה זאת.

בפסק דינם כתבו הדיינים: “ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת – אין הצד השני יכול לעכב בידו, אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית”.

האם: הוא מושלם כפי שהוא

האם, אלינור, טענה כי התינוק לא יכל לעבור ברית בגיל 8 ימים, ועל כן נדחה היא נדחתה בראשונה, לאחר מכן, סיפרה, “התחלתי לקרוא מה בדיוק קורה בהליך ברית המילה והבנתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה לבן שלי. הוא מושלם כפי שהוא”. לדבריה, אביו של הילד היה שותף להחלטה, והעלה זאת רק במסגרת הסכם הגירושין.

האם עתרה לבג”ץ, בדצמבר האחרון, באמצעות עורכי דינה אביגדור פלדמן ומרסלה וולף. כשהטענה המרכזית היא כי בית הדין חרג מסמכותו. “העתירה מעלה שאלה הנוגעת לזכות הורה ולזכות הנימול לחופש מדת, לזכות האם שלא להסכים למילת בנה ולפעול על פי מצפונה ואורח חייה המתנגדים לפעולה הפיזית של מילת הבן”, נכתב בעתירה. “אם תישאר נטילת סמכות זו של בתי הדין הרבניים על כנה, תוצאתה המיידית תהיה כפייה של ביצוע פרוצדורה כירורגית, שתוצאתה כאמור בלתי הפיכה, בקטין בן למעלה משנה, שלא מחמת צורך רפואי כלשהו של הקטין, אלא מכוחו של ציווי דתי גרידא”. יום לאחר הגשת העתירה הוציא בג”ץ צו ביניים שהקפיא את החלטת בית הדין.

זכותם של ילדים שדתם לא תומר

בינואר השנה מסר הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין, את תשובתו לעתירה, בה טען: “על מזבח זכותה של העותרת לחופש דת מציעה היא להתעלם מן הנזקים הנפשיים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לילד הקטין עקב חריגותו בחברת הילדים שמסביבו – וזאת לא ייעשה”. עוד נאמר בתשובת בתי הדין כי “זכותם של ילדים היא כי דתם לא תומר שלא על דעתם. מאחר שאין הם מסוגלים עדיין לגבש דעה, הרי שתפקיד המדינה הוא להגן על זכותם שלא תומר דתם, ולהגן עליהם מפני ניסיונות מסוג זה. תפקידה האמור של המדינה מוגבר כשמדובר במשפחה במשבר, קרי כאשר ההורים אינם מאוחדים בדעתם… הילדים לא הביעו כל רצון להצטרף לכת של אמם”.

שופטי בג”ץ ביקשו לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, וזה כתב כי “בית הדין חרג מסמכותו” ו”ספק אם הכרעתו התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד”. עם זאת, דחה וינשטיין את טענת האם, כי אין לאף בית משפט או בית דין סמכות להורות על ביצוע ברית מילה לבנה בניגוד לרצונה, וציין בחוות דעתו שני מקרים שבהם הורה בית המשפט לענייני משפחה על עריכת ברית מילה לקטין, חרף התנגדות אחד מהוריו.

בית הדין לעניני משפחה יכריע

הפרקליטות התייחסה למצב המיוחד בתיק: הילד כבר בן יותר משנה, כך שמילה תהיה כרוכה בהרדמה או בטשטוש ולכן היא טעונה בחינה על ידי רופא. לפי עמדת הפרקליטות, בנושאים הכרוכים במתן טיפול רפואי לקטינים יש לדון בבית משפט לענייני משפחה, והאב אינו יכול לכרוך את נושא ברית המילה בתביעת הגירושין בינו ובין האם.

כאמור הערב החליט בג”ץ ברוב של שישה מתוך שבעה שופטים, לבטל את פסק הדין של בית הדין הרבני, ולקבל את עתירת האם נגד ההחלטה בנימוק שבית הדין חרג מסמכותו.

השופטת מרים נאור קבעה בפסק הדין כי לא ניתן לכרוך עריכת ברית מילה בתביעת גירושין, אך קבעה כי האב זכאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.