במסגרת ‘כנס הרצליה’ ה-18, התקיים מושב שעסק בדילמה החברתית והמשפטית של גירוש המסתננים.
המושב נפתח בראיון אישי של אטילה שומפלבי עם השופט אליקים רובינשטיין, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון ומאוחר יותר הצטרפו לדיון ירום אריאב – לשעבר מנכ”ל משרד האוצר, אלי ישי – לשעבר שר הפנים, עו”ד ענת בן-דור מאוניברסיטת תל אביב, וג’ואי לואו – מייסד ‘ישראל בלב’.
על פסקת ההתגברות אמר השופט אליקים רובינשטיין: “הכנסת מחוקקת חוקי יסוד והיא מתייחסת לזה כאילו מדובר בחוק עזר מוניציפלי. כואב לי שכמי שבא מהציונות הדתית יש אנשים שמאמינים שפסקת ההתגברות היא תרופת פלא. מה קרה פה. הופכים את בית המשפט לאויב העם?”
עו”ד ענת בן-דור, אוניברסיטת תל אביב: “אין מחלוקת היום, בעיקר לא אחרי הפיאסקו של הניסיון לגרש למדינה שלישית, שאי אפשר להוציא את האנשים האלה, ודאי לא למדינות מוצאם. ניסיון להחזיר אותם בכפייה, בסודיות כאמור קרס. אנחנו נמצאים בפני עובדה קיימת, הם כאן, הם עמנו וכל מה שהם רוצים זה הגנה ויכולת לחיות בכבוד”.
אלי ישי: “הייתי שר הפנים הראשון שסוגיית המסתננים התגלגלה לפתחו. אני מוכרח להגיד, מדובר במסתננים. מי שפליט מקבל הכרה ממדינת ישראל. לא הייתה בפני המלצה דאז של פליט שלא חתמתי עליה. זה שינו משמעותי בשיח הישראלי. זה לא עניין של אכזריות או רחמנות, אני לא חושב שאני אכזרי או פחות מרחם מחבריי על אותם מסתננים. אנחנו מדינה יהודית ואם היינו מאפשרים שייכנס לכאן מדובר באיום על המפעל הציוני ממש”.
על גדר ההפרדה אמר ישי: “לא היה קל לשכנע לבנות גדר אבל אין ספק שרוצים לבוא לארץ כדי לעבוד כאן. כשהייתי שר הפנים הלכתי לחולות והם אמרו שלימדו אותם לומר: באנו לעבוד.
“לכן, קודם כל בלמנו את זה והקמנו מתקני שהייה ובתקופתי עזבו מרצון למעלה מ-10 אלף מרצון. אני מוכן, יחד עם מדינת ישראל והאו”ם, לדאוג לתעסוקה ובלבד לסייע לאותם אנשים לחזור הביתה. זה לא תפקידה של מדינת ישראל עם כל בעיותיה לדאוג להם”.
ג’ואי לואו. צילום: גלעד קוולרצ’יק
ירום אריאב, לשעבר מנכ”ל משרד האוצר: “היום כשאני מסתכל על זה, בראש ובראשונה זו שאלה מוסרית יהודית, אבל יש פה גם פן כלכלי שמגלם איוולת – נושא הגירוש. היום היא אוכלוסייה מוגדרת ומוגבלת. אם אנחנו מסתכלים עליהם כמשאב כלכלי שלגרש אותם יעלה מעל מיליארד שקל. יש כאן איוולת כלכלית, אפשר לפתור את הבעיה באופן שיהיה טוב למשק והומני. בשביל זה הממשלה צריכה לקבל החלטה”.
לדבריו, “הממשלה, כולל אלי ישי, צריכה לקבל קרדיט על בניית הגדר, אבל גם הרבה ביקורת על הטיפול בדרום תל אביב. המתווה של האו”ם מניח שכ-16 אלף יישארו פה והשאר ילכו למדינות אפריקה. המחשבה שיחזרו למדינה שלישית באפריקה בגלל שהם שחורים היא גזענית. תכנית שאני מציג צריכה לכלול אשרות עבודה תמריצים למעסיקים, ביזור דיירי דרום תל אביב בכ-30 ישובים, כך שלא יעלו על יותר מאחוז מהאוכלוסייה”.
ג’ואי לואו: “אמא שלי הייתה פליטה במשך שנים והרגשתי צורך לעזור להם כחלק מהערכים היהודים שעליהם גדלתי. ברור לי שכיהודי אנחנו מחויבים לסייע למישהו שנרדף. אני הייתי מסייע לכל אדם כי אני חושב שכך יהודי צריך להתנהג. משימתנו היא להיות אור לגויים. מדהים בעיני (-פונה לישי) שחובש כיפה יכול להצדיק את היחס הזה לאנשים? בלי חמלה. אני הייתי מתבייש”.
אלי ישי השיב לו: “זה לא נכון. לא מדובר בגרים. המילים המכובסות האלה יכלו להוביל אותנו לאבד את המדינה שלנו בשם האמפתיה והסבלנות. זה לא במקום, אין כאן שנאה לגר חלילה אלא אהבה לעם היהודי והמפעל הציוני, ואני מוכן להיות מהראשונים שילכו לדרום סודן ואריתאראה ולפתח שם יחד עם האום אזורי תעשייה. הטיעונים של ג’ואי לא תופסים לגבי המציאות”.