המחלוקת על חוק עוקף בג”ץ: הנשיא רובי ריבלין, שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נאמו היום (שני) בטקס השבעת שופטים שהתקיים בבית הנשיא.
בנאומו התערב הנשיא במחלוקת המסעירה את המערכת הפוליטית והגן על מערכת המשפט: “יותר מבעבר עולה הטענה כי מערכת המשפט פולשת לתחומים לא לה ומטילה סייג שלא כהוגן על החלטותיה של כנסת ישראל, היא נציגו הנבחר של הריבון”.
לדבריו, “ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את זכותו של הרוב לקבוע, היא מייצרת את זכותו המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט. בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן, שתלטן הפועל בכוח הזרוע. רק מחויבותו של הרוב להגן על זכויות המיעוט מייצרת את הבסיס ל’הסכם’, ל’חוזה’, שבמסגרתו הרוב קובע. ההסכם הזה הוא רגיש. אפשר לנסות להציג כל החלטה של הרוב, כפוגעת במיעוט. אך גם קל מאד לפגוע במיעוט, ולשנות את כללי המשחק לרעתו”.
הנשיא הדגיש, ביותר מרמז למובילי המהלך של פסקת ההתגברות, כי את כללי המשחק ועקרונות הדמוקרטיה אסור לשנות: “אחד מתפקידיה ההכרחיים של מערכת המשפט הוא לשמור על האיזון העדין בהסכם הרגיש הזה. כפי שכולנו יודעים, החיים הם דינמיים. הרוב יכול להפוך למיעוט והמיעוט לרוב. את כללי המשחק ועקרונות הדמוקרטיה אסור לשנות. הם ישמרו על האיזון בין המיעוט לרוב, עיוורים למיהותם – למי הם. ועוד, אני מאמין, כי בסוגיות רגישות מעין אלו, הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטיים, עדיפה הסכמה, מאשר הכרעה. ואני מאמין כי בשיח נכון, הסכמה זו גם תושג וגם תזכה ללגיטימיות הציבורית לה היא נדרשת”.
בהמשך נאמה השיאת בית המשפט העליון ותקפה באופן חריף במיוחד את קידום פסקת ההתגברות בוועדת השרים: “הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי תלותה”.
לדבריה, “המשמעות של חקיקה זו היא פשוטה – ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד”.
חיות הוסיפה: “טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות ‘מתגברת’ על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית, ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם.
“מדובר בפסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק”.
אחריה נשאה דברים שרת המשפטים איילת שקד, שפתחה את דבריה בציטוט של נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, בעזרתו הגיבה למתקפה הפרועה של נשיאת בית המשפט העליון.
“בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המַכְשֵׁלָה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק עוד מאחריותה ומחובתה להגיד דברה בלשון החוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים”, ציטטה שקד.
לדברי שקד, “אתמול, לאחר למעלה מעשרים שנים, מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו. אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדאו”.
שקד הוסיפה: “אחת לשבוע, יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי”.
שקד המשיכה: “צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות.
“בית המשפט היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים – כך פסיקותיהם שונות, וטוב שכך”.