במכירה הקרובה בבית המכירות קדמון יימכרו פריטים מרתקים ומיוחדים של גדולי הרבנים.
בין היתר יימכר גם שטר התנאים של הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ”ל ושל רעייתו חוה אסתר גרשונוביץ ע”ה בת הרה”ג אברהם יצחק גרשונוביץ.
על שטר התנאים נכתבו שמות החתן הכלה, פרטי ההתחייבות והעדים, בכתב יד קודשו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלר זצ”ל.
חתימות העדים: בן ציון ב”ר ישראל יוסף…. ויעקב ב”ר שמואל שנידמן.
חתימות מצד החתן והכלה: שמעון בהר”ר אריה לנגברוט. ואפריים בן שלמה פודולסקי. חתימות החתן והכלה: מיכל יהודה ליפקוביץ. חוה גרשונוביץ.
הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ’ [תרע”ד-תשע”א 1913-2011] היה ממנהיגי הציבור הליטאי, מתלמידיו הגדולים של בעל החזון איש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, וראש ישיבת פוניבז’ לצעירים. בחצרו נשתל עץ האתרוגים המפורסם של החזון איש, ממנו נהגו גדולי ישראל לקחת אתרוג מהודר, וביניהם הסטייפלר שהיה טורח ומגיע עד ביתו כדי לקבל אתרוג – והיה מעניק לר’ מיכל יהודה ספר שחיבר עם הקדשתו.
בצעירותו למד בישיבת חברון בירושלים והיה מקורב לראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא ולמשגיח רבי יהודה לייב חסמן. בתקופת לימודיו בישיבת חברון התקרב לרבי איסר זלמן מלצר ונהג להשתתף בקביעות בשיעוריו בסדר קדשים, ואף קבע עמו סדר למוד שבועי.
כעבור זמן נעשה לתלמידו של החזון איש, אשר היה השדכן שהובילו לחופה.
לאחר נישואיו נתמנה לר”מ בישיבת תפארת ציון, ובין תלמידיו היו רבי חיים קנייבסקי, רבי נסים קרליץ, רבי מאיר צבי ברגמן, ורבי דב צבי קרלנשטיין. לעתים היה החזון איש עצמו נוכח בשיעוריו ומקשיב בהנאה מרובה.
לאחר פטירת החזון איש השיעור עבר להתקיים בביתו של אחד המשתתפים והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות.
בתחילת שנות ה-50 ייסד הרב יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז’ לצעירים ומינה את רבי מיכל יהודה לעמוד בראשה לצד הגראי”ל שטיינמן. הרב ליפקוביץ’ מסר בה שיעורים במשך כששים שנה ברציפות והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים.
נפטר בכ”ו סיון תשע”א, יום השנה לפטירת חותנו הרב אברהם יצחק גרשונוביץ.
חותנו של הגרמ”י ליפקוביץ, הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, נולד באולשאן שבפלך וילנה בקיסרות הרוסית (כיום בלארוס), לרב שמואל דוד גרשונוביץ, שהיה אב”ד ז’אבינקה הסמוכה לבריסק.
למד בישיבות טלז, סלובודקה ומאלטש. נישא לשרה בילה, בתו של הרב משה אליעזר הכהן בייער ממוטלה. היה מקורב לרבותיו הרב אליעזר גורדון מטלז והרב רפאל שפירא מוולוז’ין שסמכו אותו לרבנות.
לאחר נישואיו כיהן כר”מ בישיבה לצעירים בלאפיץ’. לאחר מכן כיהן כרב במונסטרישצנה, וכעבור זמן עבר לכהן כרב בפשראלשלה, מחוז סובלק.
בשנת תרפ”ד (1924), לאחר פטירת אביו, התמנה תחתיו כרבה של ז’אבינקה. היה מקורב לרבני בריסק, הסמוכה לז’אבינקה, ובראשם הרב יצחק זאב סולובייצ’יק והרב שמחה זליג ריגר.
בשנת תרצ”ז (1937) עלה לארץ ישראל. מיד עם בואו מונה על ידי החזון איש לכהן כראש ישיבת תפארת ציון, שנוסדה שנה קודם לכן.
החזון איש העיד עליו כי הוא “מתלמידיו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום”, וכן אמר עליו ש”אף פעם לא הניע את ראשו ללא מחשבה וכוונה”.
כיהן בתפקידו עד פטירתו בשנת תשי”ד, חצי שנה לאחר פטירת החזון איש.