בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ראשון) 25 עמותות ותשעה נאשמים, חברי קהילת ‘המתמידים’, בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במאות מסמכים ותעודות זהות מזויפות, ועבירות הלבנת הון בהיקף של מליוני ש”ח.
שני נאשמים הורשעו בעבירות שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עדים והפרת הוראה חוקית.
אחד מעשרת הנאשמים בפרשה הורשע בהלבנת הון, אך זוכה מיתר העבירות שיוחסו לו. נאשמת נוספת זוכתה מכל העבירות שיוחסו לה.
כתב האישום ייחס לכל העשרה מסירת נתונים כוזבים על כמות תלמידים במוסדות שניהלה הקהילה, זאת כדי לקבל תמיכה גדולה יותר מהמדינה. באישום המקורי נטען כי היקף ההונאה היה נרחב יותר ועמד על 40 מיליון שקל, שהוצאו במרמה מידי המדינה באמצעות 25 עמותות.
הפרקליטות הציגה במהלך המשפט 1,600 תעודות זהות מזויפות ששימשו את חברי ‘התמידים’ ל’ניפוח’ מספרי הלומדים במוסדות שהפעילו העמותות.
בהכרעת הדין שניתנה היום קבע השופט רם רם וינוגר, כי הנאשמים הונו את המדינה ומוסדותיה וקיבלו במרמה כספי תמיכה בעמותות בסך של 24 מיליון שקלים.
כמו כן קבע בית המשפט: ״התמונה המצטיירת מכל אלה היא של התנהלות שיטתית ומתוחכמת בנוגע לביקורות הנערכות מטעם משרד החינוך, שכל מטרתה להקים מסך עשן שמסווה את פעולות המרמה.
“מוסדות המתמידים עשו כל שלאל ידם כדי למנוע מצב בו תתקיים ביקורת פתע. לשם כך פעלו המתמידים בדרך של שינוי כתובות תדיר, המקשה על ביצוע הביקורת מלכתחילה, אספו מידע על הביקורות הן באמצעות קבלת המידע מאחרים והן באמצעות מעקבים אחר מבקרים, וכל זאת כדי לעקר את אלמנט הפתאומיות שבביקורת, כך שיהא סיפק בידם להיערך לאופרציה הנחוצה, להסעת תלמידים לביקורות המתקיימות מחוץ למקום מגורי ולימודי האברכים.
“הנאשמים הקימו מערך המוני של הסעים כדי להביא לכך שהתלמידים יתייצבו לאותן ביקורות שנערכו בכתובות הרשומות של הלימודים. מאחר ובחלק מהעמותות דווח מספר רב של תלמידים, שאין כל אפשרות להחילו במקומות הלימוד המצומצמים בהם פעלו הכוללים של מוסדות המתמידים, דיווחו חלק מהעמותות על מקומות לימוד פיקטיביים, בהם לא פעל כולל כלשהו של המתמידים.
“במהלך הביקורות חולקו תעודות זהות מזוייפות לתלמידים, על מנת שאלה יתחזו לאחרים. כל זאת כדי ליצור מצג כוזב כאילו התלמידים הפיקטיביים שדווחו למשרד החינוך אכן לומדים בכוללים אלה”.
הנאשמים הגישו למשרד החינוך בקשות כוזבות רבות לתמיכה במוסדות תורניים השייכים לקהילת המתמידים. הבקשות הכוזבות הוגשו בשם עמותות שונות, הנמצאות כביכול בשליטת אנשים שונים ופועלות ממקומות שונים, כשבפועל כל העמותות הופעלו על ידי הנאשמים והיו בשליטתם הבלעדית.
התעודות שהוצגו על ידי המשטרה. צילום: Kobi Gideon/Flash90
לבקשות הכוזבות צירפו הנאשמים מסמכים מזויפים שייצרו מצג שווא כאילו העמותות פועלות כדין ועומדות בדרישות הסף של משרד החינוך לקבלת כספי תמיכה, והן כללו בנוסף גם מצג שקרי על אודות כמות התלמידים במוסדות העמותות – כמות אותה הגדילו על ידי שימוש בפרטים של מי שלא היו תלמידים בפועל במוסדות.
בנוסף, הורשעו הנאשמים בזיוף מאות תעודות זהות עם תמונות של מתחזים מטעם חברי הקהילה, דבר שנועד להבטיח שמצג השווא ביחס למספר התלמידים המדווח לא ייחשף על ידי המדינה.
במקרה של ביקורת מצד המדינה באחת העמותות, דאגו הנאשמים להזעיק למוסדות הרלוונטיים את המתחזים, ציידו אותם בתעודת הזהות המזויפת המתאימה לדיווח הכוזב שהועבר למשרד החינוך – והנחו אותם להציג אותן בפני המבקרים.
עו”ד רעות גורדון כץ, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, מסרה: “מדובר בפרשת המרמה הגדולה ביותר שנחשפה בתחום התמיכות בכלל, ובתחום התמיכות למוסדות תורניים בפרט”.
לדבריה, “חשיפת הפרשה, העמדתם לדין של המעורבים בעבירות המרמה, והכרעת הדין שניתנה – מעידים על נחישותם של הפרקליטות ושל גורמי האכיפה לחשוף את עבירות המרמה גם כאשר הן מבוצעות בקהילה סגורה, שאנשיה לעתים אינם משתפים פעולה עם הרשויות. הכרעת הדין מעבירה מסר ברור וחד משמעי כי יש להוקיע את מעשיהם של אלה אשר הונו את המדינה וקיבלו כספים במרמה על חשבון גופים אחרים הפועלים כדין”.