א’, חרדי תושב ירושלים כבן 40, עובד באחת בחברות ההייטק הגדולות בישראל ואב לארבעה ילדים, גילה כי אחד השכנים שלו, אותו החשיב כחבר, ניהל קשר קרוב עם אשתו.
הגילוי זעזע את עולמו, וא’ החליט לנקום בשכן. הוא הגיע אל ביתו בשעת לילה מאוחרת, שבר את דלת הכניסה, נכנס לחדר השינה שלו, קילל אותו, ולאחר מכן היכה אותו באכזריות רבה.
התקף הזעם של א’ נמשך והוא הפך ושבר את הפח בבית השכן בניסיון למצוא ראיות מפלילות, ואיים לפגוע בו אם יעז להתקרב שוב אל רעייתו.
לפי דיווח של שמעון איפרגן – המגולל במאקו את הפרשה – בעקבות האירועים א’ נפרד מאישתו ובימים אלה הם מנהלים הליך גירושים.
השכן המוכה, מצידו, הגיש תלונה במשטרה נגד א’, ובעקבות התלונה א’ נחקר במשטרה באזהרה והודה.
הפרקליטות החליטה להגיש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים בגין עבירות של תקיפה, הסגת גבול פלילית, איומים וגרימת נזק לרכוש.
שופט בית משפט השלום בירושלים הרשיע את א’ על פי הודאתו וגזר עליו 200 שעות שירות לתועלת הציבור, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 6,000 שקל לשכן וחתימה על התחייבות של 5,000 שקל שלא יחזור על מעשיו בשנה הקרובה.
א’ ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובערעורו טען כי יש להתחשב בו שכן היה נסער ממה שגילה, וכי מדובר במצב הדומה לקנטור בעבירת רצח – שכן הוא משתייך לקהילה חרדית ולמעשה של זוגתו יש השלכות חברתיות חמורות.
הוא ביקש לבטל את הרשעתו, בטענה שהדבר עלול לפגוע קשות בעבודתו וכן במשפחתו.
התביעה ביקשה לדחות את הערעור. שופטי בית המשפט המחוזי שדנו בערעור החליטו פה אחד לדחות אותו ולהתיר את העונש שנגזר על כנו.
השופטים ציינו, כי א’ ביצע עבירות חמורות כאשר פגע במתלונן, נכנס לביתו ופגע בו וברכושו, ומאחר ולא הוכחה שום פגיעה בפרנסתו הרי שההרשעה וגזר הדין יישארו על כנם.