הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של מרן הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, מספר על דברים והנהגות ששמע בשנים קודמות מראש הישיבה לרגל תחילת לימוד זבחים בסדר הדף היומי, פסח שני, ל”ג בעומר, ספירת העומר ועוד.
“על מסכת זבחים זכינו מרבינו הגדול לשלשה כרכים אילת השחר, מה ששינה בעולם התורה את ההסתכלות על קדשים”, מספר הרב שניידר. “השיעור בזבחים התחיל מזה ששמנו לב שמונח על השולחן כמה ימים מסכת זבחים. הראש ישיבה אמר שהציבור התחילו עכשיו בסדר דף היומי זבחים, והוא מנסה גם כן ללמוד, אבל הוא לא מצליח, כי כל דבר יש לו כל כך הרבה קושיות והערות, ולא מצליח להתקדם כלום. ואז הגיע עד דף ה’ ע”ב.
“ביקשנו מרבינו שיעשה שיעור, ואמר שנבוא ללמוד ברבע ל-11 בלילה, אחרי שנגמר קבלת קהל. וברוך השם, במשך שמונה שנים, חרש רבינו את המסכת, עם חזרות כמה פעמים, ונתחדשו חידושים כמעיין. אך רבינו מחק הרבה מאד, ולאחר ניפוי גדול הוציא את הספר.
“שמחה מיוחדת היתה לו כשיצא לאור הכרך הראשון, ולבש חליפה חדשה שקנו בדיוק באותו זמן, ובירך ‘שהחיינו’ בשמחה גדולה”.
על הנהגות ראש הישיבה בפסח שני – כותב הרב שניידר:
~ רבינו לא היה אוכל מצות בפסח שני.
~ תחנון לא אמר בפסח שני. וכשלמדנו בישיבה קטנה פוניבז’, מרן ראש הישיבה הגאון רבי מיכל יהודה זצ”ל היה אומר תחנון, ורבינו לא היה אומר, אך היה יושב ושותק. וכשיצא פסח שני בתענית בתרא אמר לסיים בהרחמים והסליחות.
על ל”ג בעומר הוא מספר: “כאשר בשנה זו חל ל”ג בעומר ביום חמישי, נביא מה דנשאל רבינו בעבר האם אפשר להסתפר ביום חמישי שהוא ג’ ימים קודם השבת – או עדיף להסתפר בליל ל”ג בעומר. והשיב: אין ‘איסור’ להסתפר ביום חמישי, ובליל ל”ג בעומר לא התירו להסתפר, רק חתונות התירו לעשות מפני שהוא שעת הדחק” (בגלל ריבוי החתונות ב”ה ומיעוט האולמות…).
מוסיף הרב שניידר ומספר: “תמה רבינו – רבי שמעון בר יוחאי שנפטר לפני כאלפיים שנה, וכי נשמתו נמצאת בציון, הרי צדיקים יושבים בפמליא של מעלה ונהנים מזיו השכינה – ומה יש לו לחפש בקבר?
אלא בזמן שבאים יהודים להתפלל על קברו, שולח הקב”ה את נשמתו למטה, וזה חסד שהקב”ה עושה כדי לזַּכוֹת את נשמת הצדיק. (ובמקום שיש תפילת רבים, בפרט עם התעוררות והשתפכות הלב, מצד עצמה מסוגלת מאד)”.
הרב שניידר מספר על שאלה שנשאל ראש הישיבה: מי שלא ספר ספירת העומר, וכבר בירך ברכת המפיל, האם מותר לו לספור לאחר המפיל, כיון שלמחר לא יוכל לספור בברכה?
תשובה: אין היתר להפסיק לאחר המפיל לצורך ספירת העומר, דאין זה מעניין השינה. אלא העצה היא שישכב לישון חצי שעה, ויבקש לאחד (בכתב) שיעירנו אחרי חצי שעה, ואז יספור בברכה.