מה דינם של גירושין פיקטיביים והסכם גירושין פיקטיבי שנעשו למראית עין? שאלה סבוכה זו של גירושי “כאילו” עלתה על שולחנם של חברי בית הדין הרבני האזורי בנתניה.
המדובר בבני זוג שנישאו כדת משה וישראל בטשקנט שבבוכרה לפני קרוב ל-30 שנה.
בשלב מסוים הם עלו ארצה, התגוררו בנתניה וכאן נולדו להם שני ילדים. לפני 18 שנה הגיעו בני הזוג לבית הדין הרבני, ביקשו להתגרש ואף הציגו הסכם גירושין חתום.
על פי ההסכם נקבע, כי הבעל יעביר לאישה את הדירה המשותפת בנתניה ללא כל תמורה. כמו כן נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם וכי האב ישלם למזונותיהם סך כולל של 1,500 שקלים.
כעבור 12 שנה פנה הבעל לבית הדין הרבני וביקש לבטל את הגירושין ואת הסכם הגירושין, בנימוק כי היו אלה גירושין פיקטיביים של “כאילו”.
לדבריו, המסעדה שהפעיל במרכז נתניה פשטה את הרגל והוא נקלע לחובות כבדים. מאימת הנושים וההוצאה לפועל החליטו הוא ואשתו לביים גירושין.
הם חתמו על הסכם המעביר לה את כל הרכוש כדי להיחלץ מעיקול הנכסים.
לדברי הבעל, מיד אחרי הגט חזרו הוא ואשתו לביתם לחיי משפחה רגילים וסדירים ואף נולד להם ילד נוסף, מבלי שאיש ידע על גירושיהם.
אלא שלאחרונה התערערו היחסים בין בני הזוג והבעל דרש לבטל את הסכם הגירושין שהיה כאמור פיקטיבי, ולהחזיר לו את רכושו.
האישה אישרה את העובדות כי אכן הרכוש הועבר אליה כדי להימנע מעיקול ומנושים, אבל ההסכם לטענתה היה הוגן כאשר הבעל העדיף להעניק לה את חלקו בדירה במתנה גמורה במקום לנושים.
לאחר דיון ממושך וסדרה של ישיבות וחקירות החליטו הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון כי מאחר והצדדים חזרו לחיות בצוותא חיי משפחה מלאים ואף נולד להם ילד, הרי שיש צורך בסידור גט, כאילו נישאו מחדש – אבל הגירושין הראשונים תקפים.
באשר להסכם הגירושין סברו הדיינים כי אין ולא הייתה בו חריגה מהסכמי גירושין מקובלים וכי הוא נראה מאוזן.
בפתח ההסכם המקורי נכתב: “הצדדים מצהירים כי תחמו על הסכם זה מרצונם החופשי ולאחר שקראו אותו בעיון”, ובסופו נקבע ונחתם כי “הצדדים מצהירים כי אין ולא תהיינה להם תביעות, דרישות וטענות בעתיד”.
בית הדין העניק להסכם תוקף של פסק דין ואף ערך קניין הלכתי בין הצדדים לאישור ההסכם. אשר על כן סבורים הדיינים שפירא, מייזלס ובן שמעון כי תוקפו של ההסכם – שאושר וקיבל תוקף של פסק דין – עומד על יסודות הלכתיים ואף חוקיים איתנים.
הדיין הרב אברהם מייזלס כתב פסק דין מקיף וביסס את ההחלטה על מקורות החובקים את ההיסטוריה ההלכתית והמשפטית.
בסופו של דבר קבע כי “התביעה לבטל את הסכם הגירושין נדחית”. הדיינים הרב שפירא והרב בן שמעון הצטרפו לפסק הדין.