תפילה בכתב ידו של רבי נתן תלמיד רבי נחמן מברסלב במכירה פומבית

שורה של כתבי יד מעניינים במיוחד מגדולי תורה וחסידות בדור הקודם עומדים להימכר היום במכירה פומבית בבית המכירות KING DAVID בירושלים.

כתב היד המסקרן ביותר הוא של תפילה שחיבר רבי נתן מנמירוב, תלמידו הקרוב וממשיך דרכו של רבי נחמן, מייסד חסידות ברסלב.

רבי נחמן מברסלב, אשר העיד על עצמו ש”כל עסקו הוא תפילה”, לימד: “כששומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת, אזי יעשה מזה תפילה, דהיינו לבקש ולהתחנן לפניו יתברך על אותו המאמר, מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה”. והוסיף: “כשעושה מתורה תפילה, מזה נעשה שעשועים גדולים מאוד למעלה”.

מאז שמע רבי נתן את הוראה זו מפי רבו, הקפיד לקיים זאת, ובעת ההתבודדות היה מתפלל שיזכה לקיים את תורותיו ועצותיו של רבו הצדיק. ובתוך כך היה רושם לעצמו את התפילות הללו, כשדמעותיו מרטיבות את הנייר.

במשך הימים כתב רבי נתן עשרות תפילות, ובערך בשנת תקע”ה קיבצם לכדי ספר שלם ושמו “ליקוטי תפילות”, הכולל תפילות על רוב ככל התורות ששמע מרבו, אותם קיבץ וערך בספר “ליקוטי מוהר”ן”.

“שמתי אל ליבי להעתיק מהתפילות שרשמתי לעצמי כאשר פקד עלי רבנו זכרונו לברכה, שטוב לכתוב לעצמו התפילות כשזוכין לאיזה תפילה סדורה, כדי שיוכל לאומרה גם בפעם אחר, וכן עשיתי. אחר כך ראיתי שטוב להעתיקם בלשון כלליות באופן שיהיו שווין לכל נפש, ולמוסרם לאנשי שלומנו לבל אמנע הטוב מבעליו… וכאשר העתקתי קצתם ומסרתים לקצת אנשים, הוטבו בעיניהם מאד מאד והפצירו בי להעתיק להם כולם…”.

מסופר על צדיקים רבים ובהם הרה”ק רבי חיים מצאנז בעל ‘דברי חיים’, רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי שמואל העליר, רבי אלחנן וסרמן, הראי”ה קוק, ועוד רבים אין מספר, אשר היו מתפללים רבות בספר ‘ליקוטי תפילות’.

ספר זה נחשב יסודי ביותר בחסידות ברסלב, לאחר ‘ליקוטי מוהר”ן’, ואשר זכה לתפוצה הרחבה ביותר מבין ספרי ברסלב.

רבי נתן, כתלמידו המובהק של מוהר”ן, הוא זה שהחייה את חסידות ברסלב וייסדה מחדש לאחר פטירתו של רבי נחמן, ורק בזכותו נותרה בידינו עד היום כל תורתו.

רבי נתן מברסלב (תק”מ – תר”ה) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

קודם שהתקרב לרבי נחמן, היה חסידו המובהק של הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשב, וזכה להערכתו הרבה. כמה מהפרקים בספר ‘קדושת לוי’ נכתבו על ידי רבי נתן, כפי ששמע מפיו של רבי לוי יצחק.

רבי נתן הדפיס את כל כתבי רבו מוהר”ן מברסלב, ואף כתב חיבורים על תורות רבו, אשר חלקם אף יצאו לאור בחייו. במשך כל חייו הפיץ במסירות את תורת רבו. בשנת תקפ”ב ביקר בארץ ישראל. תולדות חייו נכתבו על ידו בספרו ‘ימי מוהרנ”ת’.

יוצא למכירה גם מכתב בכתב יד קודשו ובחתימתו של גאון בבל מרן ה’בן איש חי’ אל ידידו ורעו הראשון לציון בירושלים מרן רבי יעקב שאול אלישר זצ”ל בעל ה’ישא ברכה’. כ”ז באדר תרנ”ט.

רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל “בן איש חי” (תקצ”ג-תרס”ט), מגדולי המקובלים והפוסקים בדורות האחרונים. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך זצ”ל. לאחר פטירת אביו בשנת תרי”ט, כשהיה בן כ”ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. גדלותו המופלגת בנגלה ובנסתר תפרסמה בכל קצוי תבל.

על גדולתו התבטא רבי יחזקאל משה הלוי, ראש הדיינים בבגדאד: “אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו!”. נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. ה’בן איש חי’ דרש בפני צאן מרעיתו במשך קרוב לחמישים שנה, ועם זאת מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים. בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה.

כתב למעלה מ-100 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור. מחיבוריו: רב פעלים, תורה לשמה, בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, ועוד רבים.

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ”ל הי”ד, אל גיסו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ”ל מוילנה.

המכתב כתוב על גבי גלויה, ובגבה הפרטים (באנגלית) של השולח והנמען, אף הם בכתב ידו. תוכן המכתב עוסק בעניין נסיעתו המתוכננת של הגר”א וסרמן ללודז’. בסיום המכתב הוא כותב: “המברכו כי ישלח לו השי”ת מהרה רפואה שלימה מן השמים בתוך שאר חולי ישראל”, וחותם: “אלחנן בונם ווסרמן”.

רבי אלחנן בונים וסרמן (תרל”ה 1874 – י”א בתמוז תש”א 6 ביולי 1941) היה מגדולי ישראל ומגדולי ראשי הישיבות באירופה ערב השואה. היה תלמידו המובהק של “החפץ חיים”. מחבר הספר “קובץ שיעורים” שהוא מהספרים החשובים ביותר בלומדות. מגאוני ישראל המפורסמים שנספו בשואה, אשר סיפור מותו על קידוש ה’, בגבורה עילאית, הרטיט לבבות רבים.

מכתב מקורי מאת האדמו”ר רבי יואל מסאטמר כתוב על ידי משמשו רבי יוסף אשכנזי. בסיום המכתב חותמת האדמו”ר (בצורת חתימה). תוכן המכתב: “אודות חומר האיסור של קבלת תמיכה כספית למוסדות תורה משלטון מדינת הציונים… שלא יכבשו כוחות החפשיים על ידי פיזור ממון את שארית מחמד עינינו הישיבות ובתי הת”ת בפלטרין של מלך…”.