מרים פרץ: ‘יש לי לב אחד שנשבר 3 פעמים. הפכתי את יגוני לניגון חדש’
מרים פרץ, ששכלה שניים מבניה בעת שירותם הצבאי, קיבלה הערב (חמישי) את פרס ישראל על מפעל חיים על חיזוק הרוח היהודית-ישראלית. לאחר קבלת הפרס עלתה פרץ לשאת דברים בשם 16 חתני וכלות הפרס.
לפני עלייתה לבמה ובמהלך כל הנאום, זכתה פרץ למחיאות כפיים סוערות שנמשכו דקות ארוכות, תוך שהקהל נעמד על רגליו.
“עומדת כאן אני מולכם נבוכה לצד עמיתי, אנשים רמי מעלה שיצרו, כתבו, חקרו והמציאו. אנשי חזון ועשייה, אנשי אמונה. קטונתי. אין בידי יצירה, לא אוכל להצביע על תגלית שגיליתי או על נוסחה שפתרתי. יש לי לב אחד שנשבר שלוש פעמים בהודעות שבר נוראיות – נפילת בני בכורי אוריאל בקרב בלבנון, פטירת אישי אליעזר משברון לב ונפילת בני השני אלירז בקרב בעזה”, פתחה פרץ.
“עם הלב הזה יצאתי אל עמי ודיברתי במלים פשוטות על הארץ ומורשתה, על השמחה, על הדבקות בחיים, על אחריות ועל מעורבות חברתית. ומתוך הלב הזה שפועמת בו אמונה בארץ הזאת ובעם הזה, מתוך הכאב – נבעו מעיינות של אהבה”.
לדבריה, “כשהלב מלא אמונה, הוא יכול לעמוד באתגרים קשים. הוא יכול ליצור יצירות גדולות. זו יצירתי, היא נטועה בלבבות. הפכתי את יגוני לניגון חדש”.
היא ציינה כי פגשה את כל שכבות העם בשנים האחרונות: “הייתי שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים. נכיר, נראה, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות. נשמע את הקולות והצלילים החדשים. גם אם יש בינינו תהומות נוכל לבנות ביניהם גשרים”.
היא קראה בדבריה לאחדות: “אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד. כולנו בארץ הזאת חפצי חיים, כולנו חפצי שלום. זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסויים. כולנו רוצים לזכות ולראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו.
“בפאזל הזה, שנוצר במדינת ישראל יש מקום לכולנו. לכל קשת הצבעים. אם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן, איני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי. גם אם מלאכת ההרכבה תיארך – אינני מתייאשת. כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה – עלינו לכבד את כולם בשיח שלנו.
“עלינו ליצור שיח מאופק שמאפשר הבעת דעה בלי איומים, שיש בו מקום למחילה וסליחה, שיח שמחזק את המחוייבות שלנו לאהבת האדם כי בצלם אלוקים ברא את האדם. שיח המחזק את מורשתנו המרבה אור ותקווה ולא מתרכז רק בחושך.
“בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה את הטוב והאור שלנו. ערכי הרעות והאחווה של בני אוריאל ואלירז הם נר לרגלי, וקריאתם אחי לכל אחד מחבריהם, היא קריאתי. אחים אנחנו. ראינו לראות את המדינה בשגשוגה. עתה בשנת ה-70 משמיתנו היא לחזות באור העצום החבוי באחדות של עם ישראל”.
-
מקווה שראש הממשלה יושב ראש הכנסת והשרה ילמדו דרך ארץ מאישה אחת שמכניסה את כולכם בכיס הקטן בושה שאלו המנהיגים שלנו