החילונים כיום פחות אנטי דתיים? יש אפשרות של שלטון לפי ההלכה?

אישי ציבור, אנשי תקשורת וסופרים חרדים עונים, בפרויקט מיוחד של אתר חרדים 10 ליום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל – על 10 שאלות זהות.

בפרק החמישי: בני רבינוביץ, איש תקשורת ופרשן.

• אילו הדבר היה תלוי בך – היית מקים את מדינת ישראל?

זו שאלה שרק גדולי ישראל זצ”ל היו ויכולים לענות עליה. והם כבר ענו – בתשובה שלילית נחרצת. זו גם שאלה שמתחלקת האם”לכתחילה” או “בדיעבד”. ומסתבר, שגם בדיעבד לא.

כי כל מי שקרא וידע את מטרת מקימי המדינה, הבין מיד, שמדובר בפרויקט שכל מטרתו הוא ש”ככל העמים בית ישראל”. אותם מייסדים נאלצו בסופו של דבר להסכים למספר דרישות עקרוניות שדרשו גדולי ישראל ושליחיהם, העסקנים החרדים, מה שמכונה היום ‘הסטטוס-קוו’, אך גם הוא נשחק כבר מזמן עד דק.

•  המדינה טובה לחרדים – או רב הנזק על התועלת?

השאלה האמיתית היא, לא רק האם המדינה טובה לחרדים, אלא האם היא טובה לכל היהודים וליהדות כולה. נס גדול היה לנו, שאנו יכולים לקיים כאן מצוות, אחרי תקופה בה ביקשו המייסדים לעקור כל תורה ומצוות מכל העם היהודי.

כבר שכחנו, אבל באותם ימים גזרו לילדים את הפיאות, הכריחו יהודים לאכול ביום כיפור ועוד כהנה מעשים נוראיים, במסע מתוכנן של העברה על הדת. אז אמנם החרדים הצליחו לשמר את עצמם, אבל לא הצליחו לעשות זאת כלפי כל העולים שהגיעו יראים ושלימים.

• יכול להיות שנטורי קרתא והעדה החרדית צדקו?

צריך להבדיל בין ההשקפות העקרוניות ביחס למדינה, לציונות ולשלטון, לבין צעדים טקטיים שונים, כך בין השאר לגבי השתתפות בבחירות ותקצוב עולם התורה והחינוך מהמדינה, וגם בדרכי המאבק נגדם.

בהשקפות העקרוניות אין למעשה כל הבדל, בין הציבור החרדי רובו ככולו לבין העדה החרדית. הדברים גם באו לידי ביטוי בהספד המפורסם שנשא מרן הרב שך זצ”ל על האדמו”ר רבי יואל מסאטמר זצ”ל.

גדולי ישראל, ובראשם מרן החזון איש זצ”ל נקטו בדרך שונה מהם בכמה פרטים. דעת מרן החזון איש היתה, שאין בהשתתפות זו משום הכרה במדינה. הוא אף המשיל זאת לאדם העומד לפני שודד ומגיע אתו להסכם כלשהו, כדי שלא יהרוג אותו, כך שאין הדבר הכרה ב”סמכות” אלא הכרה בכורח המציאות.

לכן גדולי ישראל קבעו שיש ליטול חלק בבחירות ולנסות בדרך זו להציל מן הדוב ומן הארי, לשמר את יבנה וחכמיה, גם להיאבק למען כלל הציבור, וכן לפעול לקירוב ולחינוך ילדי ישראל בערי השדה, מתוך ערבות ודאגה לכלל, בעוד העדה החרדית נקטה בדרך של התבדלות מוחלטת.

ברור לחלוטין, שבמבט לאחור, שיטה זו לא הוכיחה את עצמה, ודווקא דרכם של גדולי ישראל שלאורם אנו חיים, הוכחה כנכונה מכל הבחינות ובזכותה יש לנו עולם תורה עצום וחזק, וגם תנועת תשובה אדירה.

גם בדרכי המאבק, קיים הבדל ברור ונחרץ, בין דרך השתדלנות כפי שהנהיגו גדולי ישראל במשך כל השנים, לבין הפגנות ועוד כהנה מעשים קיצוניים יותר, כפי שנוהגים אנשי העדה החרדית.

• האם יש משהו ב’ישראליות’ שהוא טוב בעיניך והיית מאמץ אותו?

כל המונח “ישראליות” הוא היפוכו הגמור של היהדות. את המושג הנואל הזה, טבעו מייסדי המדינה ואלו שמנהיגים אותה עד היום, כדי לעקור כל סממן יהודי אמיתי, כך שלאמץ כל דבר שקשור ל”דת הישראלית”, הוא היפוכו הגמור של היהדות השורשית שאנו הולכים לאורה מאז מתן תורה.

• אחרי 70 שנה – האם הציבור החרדי רואה עצמו ישראלי, כחלק מזהותו האישית?

רוב מוחלט של הציבור החרדי, לא רואה עצמו ישראלי, בשום דבר עקרוני כפי שציינתי קודם.

יחד עם זאת, גם הציבור החרדי רואה את עצמו כ”אזרח” ישראלי, במובן הנכון של המושג אזרחות טובה, של ציות לחוק, כל עוד אין הדבר סותר ולו כחוט השערה משמירת תורה ומצוות. ואם הכוונה להיות “ישראלי” הוא לכבד ולא לתקוע אצבעות בעיניים חילוניות בעמידה ברחוב בימי הזכרון, אז עבור רוב מוחץ של הציבור זה לא כך, וזה נובע בסך הכל מהרצון שלא לפגוע, כל עוד אין מדובר בסתירה להלכה.

• יכול להיות שהמדינה, בגיל 70, כבר פחות אנטי חרדית והפכה לחילונית נטולת אג’נדה?

ההיפך הגמור. דווקא העובדה שהציבור החרדי גדל והוא מונה כיום למעלה ממיליון נפש, העובדה שעוד רבים רואים עצמם כדתיים, מסורתיים ואוהבי תורה, היא לצנינים בעיני כל אותם ישראלים שניסו ועודם מנסים לשנות את פני החברה החרדית. וכאן אני לא רואה כמעט כל הבדל בין המפלגות השונות, כאשר אצל רובם ככולם האג’נדה נותרה בעינה, ואף התגברה ביתר שאת.

• היית רוצה כאן ראש ממשלה חרדי?

השאלה בראש ובראשונה, האם בכלל קיימת אפשרות של הנהגת שלטון על פי ההלכה.

זו שאלה מעניינת מאוד ששאלתי בזמנו את הגאון רבי חיים איזירר, אב”ד בבית הדין הרבני הגדול, שהיה יד ימינו של מרן הרב אלישיב זצ”ל במינוי דיינים וגם בשאלות עקרוניות רבות שעמדו לנגד עיני הדיינים. תשובתו היתה שהדבר אפשרי!

עכשיו נותרה השאלה, אם הדבר אפשרי, האם זה גם נכון לבצע. ממה ששמעתי במשך השנים מגדולי ישראל, התשובה היתה נחרצת לשלילה ומסיבות רבות.

 • אילו היית מתבקש לבחור את הישראלי-ציוני (חי או מת) הכי נערץ בעיניך – במי היית בוחר?

אף אחד מהם לא היה נערץ בעיני, אבל הייתי בוחר דווקא בראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, שלמרות רצונו העז כפי שציינתי, לעקור את היהדות השורשית, הבין וגם החליט באופן מעשי, וקבע את אותן יסודות, בשורה של חוקים והחלטות, שבזכותם התאפשר לשלומי אמוני ישראל, להמשיך ולחיות כאן בארץ, ללמוד תורה ולשמור מצוות.

• מה הכי ישראלי – לא חרדי – בעיניך?

למרות שהוא לא “נולד” בישראל, הוא הפך להכי ישראלי – הפלאפל.

• האם לדעתך בעוד כמה עשרות שנים, החרדים יהיו יותר או פחות ישראליים?

בעוד כמה עשרות שנים, ה’דת הישראלית’ תצטמצם מאוד, כך שזה כבר לא יהיה כמעט רלוונטי, גם אם בכל התקופה הזו יהיו עוד כמה חרדים שיעברו את הקווים לכיוון הלאומיות הדתית. אבל גם בציבור הזה, יש כבר התעוררות עצומה, בכל היחס לישראליות, שגרמה שם לחורבן איום ונורא, ורבים מהם התחילו להפנים עד כמה הישראליות ה’נחמדה’ גרמה להם לעבור לצד השני של המתרס, לישראליות חילונית נטולת תורה ומצוות.