לפני כשבוע נבחרה רחלי גנות, מנכ”לית חברת רייצ’יפ, להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב — כאות הוקרה על מה שהוגדר “תרומתה לשילוב חרדיות בתעשיית ההיי־טק”.
אולם במקום ברכות, גררה ההכרזה גל של תגובות זועמות.
בכתבת ענק המתפרסמת היום (שלישי) ב’דה מרקר’ מגולל העיתון הכלכלי את ‘תעשיית הניצול’ של אלפי נשים חרדיות שעברו הכשרה למקצועות התכנות, ונאלצות להסתפק במשכורות מינימום בחברות כוח אדם.
“המגמה של שילוב נשים חרדיות בתעשיית ההיי־טק צברה תאוצה בעשור האחרון, אבל בשנים האחרונות נשמעת ביקורת רבה על כך שחברות היי־טק המספקות בעיקר שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה – מעסיקות נשים חרדיות בתנאים של עובדות קבלן”, נכתב ב’דה מרקר’.
“הביקורת היא על כך שהחברות מנצלות נשים חרדיות שלא מכירות את תנאי ההעסקה בשוק, ומשלמות להן משכורות בסיס ותנאי העסקה מינימליים. בין החברות שספגו ביקורת בשל כך נמנות רייצ’יפ ומטריקס גלובל”.
יו”ר סיעת מרצ ח”כ אילן גילאון, הודיע הבוקר, בתגובה לפרסומים על ניצול הנשים החרדיות על ידי חברות ההייטק: ”בעקבות פניות רבות שקיבלתי על ניצול ואפליה בשכר, יזמתי בתמיכת ח”כים מכל סיעות הבית, הצעת חוק תקדימית להשוואת תנאי השכר של אוכלוסיות שאסור להפלותן כדוגמת נשים חרדיות בענף ההייטק”.
לדבריו, “אף אחד לא עושה טובה לאיש או אישה כשהוא מעסיק אותם. עבור עבודה שווה, יש לתת שכר שווה. החברות השתמשו בפרצות בחוק כדי לעשות איפה ואיפה, והחוק אפשר גטאות של כוח עבודה זול בשם עקרון השילוב”.
אילוסטרציה. למצולמות אין קשר לכתבה. צילום: פלאש90
בדברי ההסבר לחוק, שיעלה להצבעה במושב הקיץ של הכנסת, כתב ח”כ גילאון: “הפריון ושווי העבודה של עובדים ועובדות מאוכלוסיות משולבות אינו פוחת מזה של עובדים בשוק החופשי. אין כל הצדקה לאפשר פערי שכר עבור עבודה לפי שיוכו המגזרי של העובד או העובדת.
“למעשה, המצב כיום מאפשר למעסיקים להעסיק כוח עבודה זול עם גושפנקה ציבורית של שילוב ושוויון הזדמנויות, שבפועל רק מעמיקה את הפערים החברתיים בישראל”.
הצעת החוק מסדירה את נושא אפליית השכר לאוכלוסיות המוגנות תחת חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, המועסקות על ידי קבלני שירות וחברות בת.
ההצעה כוללת תיקונים לשני חוקים:
1. תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, המגדיר אי שוויון בשכר – כאפלייה, בכל צורה של העסקה.
2. תיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, המבטל את ההחרגה של עובדי המחשוב.
להצעת החוק הצטרפו מלבד יוזם החוק ח”כ אילן גילאון: ח”כ אכרם חסון (כולנו), ח”כ נורית קורן (הליכוד), ח”כ יעקב מרגי (ש”ס), ח”כ מרב מיכאלי (מחנ”צ), ח”כ מנחם אליעזר מוזס (יהדוה”ת), ח”כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), ח”כ אלי אלאלוף (כולנו), ח”כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), ח”כ אורי מקלב (יהדוה”ת), ח”כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), ח”כ אורלי לוי אבקסיס, וח”כ קארין אלהרר (יש עתיד).
רחלי גנות. צילום: Yonatan Sindel/Flash90
מרחלי גנות, מנכ”לית רייצ’יפ, נמסר בתגובה לדה מרקר: “הטענות המובעות בכתבה אינן נכונות. הנדסאיות ומהנדסות חרדיות מתפרנסות מצוין, ואם זה לא היה רווחי עבורן — הן לא היו לומדות במסלולים האלה. העובדות ברייצ’יפ עוסקות בפיתוח פרויקטים מאתגרים, צוברות ניסיון מעולה והן מאוד מבוקשות בחוץ.
“אם השכר לא היה טוב, נשים לא היו נוהרות לחברה שלנו כל שנה בהמוניהן. רייצ’יפ וחרדיות בהיי־טק הם סיפור הצלחה. תעשיית ההיי־טק מחפשת בעיקר את המקצועיות, הידע, הכישורים והניסיון. חסרים בארץ מומחים והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם — ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם.
“לכן אני לא מקבלת את הטענה שמפלים מישהי כי היא חרדית. יש מאות חרדיות שהשתלבו בהיי־טק במשכורות היי־טק כמו כולם. החזון של החברה שלי הוא לקדם את המהנדסות החרדיות מקצועית וכלכלית, ואנחנו פועלים ומשקיעים בהכשרות מקצועיות ואישיות כדי לעמוד בסטנדרטים של המצוינות בהיי־טק. אני מאמינה שאנחנו מגשימים את החזון”.