תלמידי ישיבת פוניבז’ השתתפו היום (שני) במעמד פתיחת זמן קיץ בהיכל הישיבה, בראשות ראשי הישיבה הגרי”ג אדלשטיין, הגרב”ד פוברסקי ונשיא הישיבה הגר”א כהנמן.
ראש הישיבה הגר”ג אדלשטיין אמר במשא הפתיחה: “כולם עוסקים בתורה מימות הילדות ועד זקנה, אבל לא כולם יודעים להחשיב את העסק בתורה שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה כנגדו. וזה השפעת קדושה על האדם הלומד, כל זמן שעוסק בתורה, וגם שאדם ישן כדי שיהיה לו כח ללמוד השינה שלו קדושה.
“חובת האדם לחשוב על מעלת התורה וגם כשעוסק בצרכי הגוף שיחשוב שהוא עושה אותם לצורך התורה – אז גם המעשים הללו נהיים קדושים ומקדשים את האדם. ככה זו המציאות. ובפרט שעסק התורה היא שקולה כנגד התורה כולה.
“תורה מזכה את האדם וגם אחר התורה הצילה אותו. ובאמת תורה היא דבר נעים והבעיה היא שאדם הולך אחר הסקרנות, שהיא גורמת לו בטלה להסתכל בכל דבר. וכגון שהולך בדרך, אם לא מתרגל לחשוב בתורה, אני בטוח שאפשר להתרגל להיות שקוע בלימוד בלי הסח הדעת ומתוך שמחה.
“בסוף התפילה מבקשים נצור לשוני מרע, וזה תפילה שאמר אותה אחד האמוראים וגם הם היו צריכים סיעתא דשמיא לא להיכשל בלשון הרע. וכן מתפללים פתח ליבי בתורתך, ולכאורה מה צריך תפילה על תורה – הרי אנחנו לומדים? אלא תורה שיש עמה תפילה התורה היא אחרת!
“אנחנו רגילים ללמוד גם בלי תפילה, אבל זה דרגה אחרת! מה יעשה אדם ויחכם – יבקש רחמים. ידוע מעשה שהיה באחד שלא היה בעל כשרון והסבתא התפללה בהדלקת נרות והנכד הצליח מאד. וגם באחד שלא הצליח ללמוד כראוי ובכה בתפילתו וזכה להיות תלמיד חכם גדול ולחדש חידושים. ה’ יעזור שכל הציבור וגם אני בתוכם נזכה ללמוד ולהתעלות”.
הגרב”ד פוברסקי אמר במשאו: “בתורה נאמר דין קידוש ידים ורגליים בבואם אל אהל מועד ירחצו מים. עוד לפני שנכנס הכהן לאהל מועד צריך להתקדש. ככה גם בישיבה. כעת אנחנו בכניסה לאהל מועד. ובגמרא בזבחים נאמר כי אם האדם כולו נמצא בתוך אהל מועד ושערה אחת בחוץ כבר מעכב.
“וככה גם בישיבה אם משהו ישאר בחוץ אז כולו נחשב בחוץ. הגמרא בברכות אומרת כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה פתח רבי יהודה ואמר: ‘הסכת ושמע ישראל היום נהיית לעם’. חביבה תורה על לומדיה שכל יום ויום כאילו היום ניתנה בסיני. וצריך להיות בעל מדרגה להיות לומד תורה, כדי להרגיש את הטעם המיוחד הזה.
“אמר רבי תנחום תדע שהרי אדם קורא קריאת שמע ופעם אחת לא קרא דומה כאילו לא קרא קריאת שמע מעולם. וצריך להבין, הרי רבי יהודה דיבר על תדע ורבי תנחום הביא ראיה ממצות קריאת שמע. אלא ביאור הדבר הוא, שאין קבלת עול מלכות שמים בלי תורה וקריאת שמע עצמה היא גם תורה, אבל העיקר זה תורה.
“ועלינו להבין דבר נוסף שהגמרא אומרת שמי שלא קרא קריאת שמע פעם אחת כאילו לא קראה מעולם. וצריך להבין, למה זה כל כך נורא?! אלא אם באמת קריאת שמע הייתה חביבה עליך כאילו אתה קורא אותה פעם ראשונה, אז לא היה שייך לשכוח, כי פעם ראשונה אף אחד לא שוכח, ואם בכל זאת שכחת סימן שלא חביב עליך קריאת שמע.
“וזה צריך להרגיש גם בתורה ככה. אנחנו מתחילים סנהדרין ואני זוכר לפני שבעים שנה, בשנת תש”ח, גם למדו סנהדרין והיה אז הפצצות ועשו האפלה ולא יכלו ללמוד בלילה, אני הייתי הולך אצל החזון איש. אצלו היה אור. וגם בימים לא למדנו בישיבה מפחד ההפצצות, למדנו אז בפרדסים ושמה היה השיעורים.
“אני מתגעגע לסנהדרין של קיץ תש”ח. היה קשיים ובזכות זה היה סנהדרין אחר.
“עוד דבר צריך לדעת אנחנו כעת בימי ספירת העומר. הם ימי ההכנה למתן תורה ובכל יום מתקדמים במ”ט שערי קדושה לקבלת התורה מאהבה וגם בספירת העומר צריך שיהיה תמימות כי ההכנה לתורה גם צריכה”.
נשיא הישיבה הגר”א כהנמן אמר: “ברוך ה’ זכינו להתחיל עוד זמן בישיבה תחת רבותינו ראשי הישיבה שליט”א שזכינו ובמקום הזה מוסרי התורה הם גדולי ישראל שמפיהם אנו חיים. מתחילים מסכת סנהדרין בה מוזכר דין הסמיכה הנוהגת רק בארץ ישראל והגמ’ מספרת שמסרו נפשם עבור זה.
“והענין בזה על פי המבואר בחז”ל שעיקר הלימוד הוא על מנת ללמד ומי שאינו מלמד תורה חסר לו בלימוד התורה. וזה ענין הסמיכה להעביר את התורה לדורות הבאים. ה’ יתן שנזכה ללמוד וללמד”.
