איזו מדינה אנחנו מבקשים לכונן כאן?

הוויכוח על נאום ראש הממשלה בחגיגות השבעים למדינה הוא מאפיין מובהק של הסטת הדיון לעניינים שוליים וחסרי חשיבות, בשעה שהעימות העיקרי והמרכזי סוער בתוכנו.

העימות הזה מתגלגל מנושא לנושא ומסוגיה לסוגיה, אבל במהותו הוא עוסק בשאלה מרכזית אחת – איזו מדינה אנו מבקשים לכונן כאן.

הוויכוח הזה נולד הרבה קודם הקמת המדינה. היו מי שחלמו על מדינה יהודית, שתמחיש לעיני העולם כולו איך העם היהודי מנהל מדינה על-פי ערכי היהדות ומשמש מופת לאנושות כולה. לעומתם, היו ששאפו להקים מדינה ככל המדינות, בבחינת “ככל הגויים בית ישראל”, מתוך ניסיון לחקות את הנורמות ותפיסות העולם של המדינות האחרות.

הגלגל מסתובב

בעת הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות גברה ידם של האחרונים.

מכאן ההתנגדות להזכיר שם שמים במגילת העצמאות, והסירוב לציין את האמונה היהודית בהימנון. המדינה השתמשה בכוחה ובמשאביה להחדרת תפיסות עולם חילוניות בלב העולים, רבים מהם יהודים מאמינים ויראי שמים. ראשי המדינה נענו לדתיים בכמה פרטים, אבל הרוח הכללית הייתה מנוכרת למורשת ישראל.

במרוצת השנים החל הגלגל להסתובב. שחרור ירושלים וחבלי יהודה ושומרון הפעימו את הלבבות והעמיקו את החיבור עם ערש התנ”ך. כוחות חדשים החלו לעלות על פני השטח, ולהטביע נוכחות בשיח הישראלי.

תהליך זה ידע עליות ומורדות, אבל בשנים האחרונות המגמה בולטת מאוד. הציבור האמוני והמסורתי קם בעוצמה כנגד ההגמוניה השלטת בתקשורת, באקדמיה, במערכות המשפט ובתרבות. מתחוללת כאן התקוממות של ממש כנגד החנקת קולה של היהדות ועל הניסיון להשליט תפיסה כי שכבה מסוימת היא המייצגת הבלעדית של המוסר והנאורות.

את התהליך הבריא הזה מנסים גורמים מסוימים לבלום, בעזרת מימון זר בסכומים אדירים.

אנחנו רואים את זרועות התמנון שלהם בכל תחום העוסק בדמותה היהודית של המדינה – מהניסיון לכבול את ידי צה”ל במאבקו מול הטרור, דרך הכשלת סילוק המסתננים, הפיכת הוראת היהדות ל’הדתה’, מלחמה במעמד הרבנות, ועד הצרת צעדיהם של יהודים דתיים בכל דרך אפשרית.

משמעות ל’מדינה יהודית’

לכן טוב שפעילותה החתרנית של ‘הקרן’ עלתה על ראש סדר היום.

הגיע הזמן לשים קץ להונאה ולהסתרת הכוונות האמיתיות. ראוי שנדע בבירור מי עומד מולנו ומי מנסה בכל כוחו לעַקֵר את המדינה מנשמתה היהודית.

אחרי שבעים שנה יש להעמיד את המאבק הזה בראש סדר היום. הגיע הזמן שצמד המילים ‘מדינה יהודית’ יקבל תוכן ומשמעות אמיתית. במדינה יהודית המשפט מבוסס על המורשת היהודית, התקשורת משקפת ערכים יהודיים, השבת ומועדי ישראל נשמרים בפרהסיה הציבורית, ונציגי המדינה מדברים בגאון על זכותו הטבעית של העם היהודי להתגורר בכל חבלי ארצו.

לאורך כל שבעים השנים אנחנו רואים את חסדי הבורא ואת ניסיו המלווים את חיינו. הגיע הזמן להכיר לו תודה, להתחזק בדבקותנו בתורת ישראל ובמצוותיה, שזו הדרך לקבלת ברכת ה’ להצלחה, שגשוג, ביטחון ושלום.