הזמר ליפא שמלצר העמיד למכירה את ביתו ואת בית הכנסת שהקים ובראשו עמד בעיר איירמונט שליד מונסי.
הבית, הממוקם ברחוב מוריי 16 באיירמונט, ובית הכנסת – מוצעים למכירה על ידי מתווכת הנדל”ן ביילא וינברגר. את מודעת המכירה היא פירסמה בחשבון האינסטגרם שלה.
בית הכנסת של ליפא ריכז סביבו נוער נושר וציבור מקומי שחיפש בית כנסת באווירה שונה מאלה הקיימים באיזור.
כתב חרדים 10 מציין, כי בקבוצות הוואטס-אפ החרדיות מתרוצצות שמועות שונות על הסיבה שהובילה את הזמר למכור את שני הנכסים שבבעלותו. על פי אחת השמועות, שינויים בחייו האישיים, הם שעומדים מאחורי הצעד.
שמלצר, כיום בן 40 גדל בעיירה החסידית ניו־סקוור שבמדינת ניו־יורק. בשנים האחרונות התרחק מהחצר החסידית, והוא כבר מזמן יצא אל מחוץ לקונצנזוס החרדי.
ליפא הוא האח ה-11 במשפחה של 12 ילדים. לאחר נישואיו החל לעבוד כ”בדחן” בחתונות באזור, ולאחר ששמועות על האמן הצעיר עברו מפה לאוזן, החל להופיע כזמר בחתונות ובר־מצוות. לאורך השנים הוציא קרוב ל־15 אלבומים.
בראיון שהעניק לפני שנה וחצי לצביקה קליין מ’מקור ראשון’, סיפר שמלצר מה היה מיוחד בבית הכנסת שלו: “יש בתי כנסת אחרים שאומרים שכל אחד יכול לבוא, אבל כשאתה מגיע לשם בפועל, לא כל אחד יכול להיכנס. אצלי באמת כולם יכולים. נתתי למשל עלייה לאדם, שכן שלי, שלא שומר שבת. אמר לי אחד מהמתפללים במקום: ‘אני לא מתפלל אצלך יותר כי נתת עלייה למחלל שבת’. יש אלוקים של האנשים של ‘מה אנשים יגידו’ ויש את האלוקים האמיתי. אמרתי לו: ‘אם היית במדבר לא היה אכפת לך לתת לו עלייה, הבנאדם הזה מגיע מהקהילה שלנו והוא יעלה’.
“בית הכנסת שלי הוא מאוד יצירתי. ארון הקודש הוא בצורת נבל, יש זכוכיות עם איורים של מנהטן והכותל שמתחברים ביחד. בדיוק התקנתי אורות צבעוניים מתחלפים בכל מיני צבעים: כתום, צהוב, כחול, כך שכל פעם שאני רוצה אני יכול ליצור אווירה אחרת”.
אורתודוקסי? שאל קליין.
“כן, אבל השאלה היא מה אתה מגדיר אורתודוקסי. אני אפשרתי למשל לספר התורה להגיע לעזרת נשים, למדתי את זה מהמודרן אורתודוקס באוניברסיטת קולומביה. למה שלא יהיו חלק?”
ומה היה החלום שלו?
“החלום שלי הוא להתקין מסכי LCD על הקירות, שיהיו תמונות יפות של משה בתיבה, ששת ימי בראשית, תמונות של לימוד תורה. יגידו לי שזה אסור? אוכיח להם שהם טועים. אני רוצה שבית הכנסת שלי יהיה כמו הטיימס סקוור, שיראו תמונות יפות. אני רוצה גם שיהיו אייפדים במקום סידורים (-בימי חול), ככה אנשים לא יצטרכו לדפדף וידעו בדיוק באיזה חלק מהתפילה אני אוחז”.