הרב דוד הריסון, שהתיק בו הואשם בביצוע עבירות חמורות במיוחד בתלמידת אולפנה בת 14 נסגר לפני מספר חודשים ומשפטו אפילו לא נפתח – טוען כי הפגיעה בשמו הטוב הייתה קטלנית, וכעת הוא דורש לקבל פיצויים מהפרקליטות, במקביל להגשת תביעת נזיקין ופנייה לנציב הביקורת על הפרקליטות. כך דווח אמרי לוי סדן באתר וואלה.
הפרקליטה שטיפלה בתיק טוענת בתגובה, כי החקירה שנוהלה הייתה מעמיקה ורצינית, וכי בזמן הגשת כתב אישום החומרים בתיק הצביעו על אשמתו של הרב.
אולם הרב הריסון ועורכת דינו, אסתר בר ציון, פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לחייב את המדינה לפצות אותו. בין היתר פורטו שורה של מחדלי חקירה והחלטות מוטעות, שיכלו, לטענת הרב, למנוע את הגשת כתב האישום.
לפי וואלה, עיקר הטענות נוגעות להחלטת הפרקליטות לסגת מכתב האישום – החלטה שהתקבלה בעקבות עדות נוספת שנגבתה מהמתלוננת בסמוך לעדות שהייתה צריכה לתת בבית המשפט.
לדברי הסניגורית של הרב הריסון, באותה עדות טענה המתלוננת כי המטפלת שלה הייתה זו שהכניסה לראשה את שמו של הרב הריסון ושמותיהם של אנשים נוספים שאליהם התייחס בעדותה הראשונה במשטרה. “בפרקליטות לא בדקו את זה עם המטפלת, לא עשו עם זה שום דבר”, אמרה עו”ד אסתר בר ציון לוואלה.
במסגרת הדרישה לשלם פיצויים, צוינה העובדה שהרב הריסון הפסיק לעבוד ונקלע למצב כלכלי קשה בעקבות הפגישה בשמו, שכן הרב הריסון שימש בין היתר כמנחה חופות. כיום, לדבריו, הוא חזר לעבוד.
“יותר ויותר אנשים תומכים בי”, הוא אמר לוואלה. “אבל עדיין יש צל שצריך להסיר אותו”.
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה לוואלה: “כתב האישום הוגש לפני כשנה וחצי על סמך חקירה מקצועית ויסודית, ולאחר בחינת חומר הראיות ומכלול נסיבות העניין, כולל פגישות עם המתלוננת ושמיעת גרסתה כמה פעמים בפרקליטות ובמשטרה. בנוסף, במהלך השנה הפרקליטות הייתה בקשר עם המתלוננת מעת לעת. סמוך לתחילת ניהול המשפט, נפגשה שוב הפרקליטות עם המתלוננת על מנת להכין אותה לעדות, כפי שמקובל לעשות.
“בשלב זה חלה התפתחות ראייתית בגרסתה אשר חייבה בחינה מחודשת של כלל הראיות בתיק. מדובר בהתפתחות אשר לא ניתן היה לצפות אותו בשום שלב, ובוודאי לא לפני הגשת כתב האישום.
“בעקבות התפתחות זו, אשר אינה נוגעת לליבת התלונה, הגיעה הפרקליטות לכלל מסקנה כי כלל הראיות בתיק אינן מבססות סיכוי סביר להרשעת הנאשם ברמה הנדרשת בהליך הפלילי. יודגש כי בשום שלב הפרקליטות לא סברה שהמתלוננת בדתה את התלונה או שמדובר בתלונת שווא.
“הפרקליטות החליטה לחזור מאישום רק משום שהגיעה למסקנה כי בנסיבות העניין, לא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר שהעבירות בוצעו. חובתה של התביעה הינה לנסות להגיע לחקר האמת, ולבדוק בכל עת ובכל שלב בהליך הפלילי את מצב הראיות ואת עוצמתן, וכך נהגה הפרקליטות גם במקרה הזה”.