מחקר: המספרים המדויקים של ליטאים, ספרדים וחסידים

הכנסתם החזויה של צעירים חרדים מהזרם הליטאי נמוכה בכ-15.4 מחרדים המשתייכים לזרם החסידי, ושל צעירים מן הזרם החסידי נמוכה  בכ-14.9 אחוזים מזו של חסידי חב”ד. כך עולה ממחקר שנערך במסגרת מכון טאוב על ידי ד”ר איתן רגב.

ההבדלים בין הזרמים משקפים שוני בהיקפי המשרה וגם בשכר השעתי: צעירים חסידים עובדים בהיקף רחב מזה של הליטאים, נמוך מזה של החב”דניקים, ודומה לזה של הספרדים.

זו הסיבה, ששכרם השעתי הממוצע של החסידים המועסקים גבוה מזה של הספרדים.

לעומת זאת אצל נשים, באופן מפתיע, לא נרשם הבדל מובהק בהכנסתן בין הזרמים השונים. לשון אחר: אשה חסידית, ספרדית או ליטאית לא מרוויחות באופן שונה בשל השתייכותן.

מחקר זה, אומר ד”ר איתן רגב – כיום חוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיחה עם חרדים 10, אינו נשען על השערות או תחזיות, אלא על נתוני אמת המבוססים על מיפוי לפי בתי ספר, ונתוני רשות המיסים.

המחקר עוקב אחרי הצעירים החרדים מגיל בית הספר ועד לאחר נישואיהם.

במיפוי הרחב שערך החוקר הוא גם חילק את החברה החרדית לזרמים על פי שיעורם המדויק באוכלוסיה החרדית הכללית.

התוצאות הן: 29.1 ליטאים; 29.7 חסידים; 22.9 ספרדים; 12.4 ספרדים שהתחנכו במוסדות ליטאיים; 5.9 חסידי חב”ד.

צמיחת התעסוקה לפי זרמים

בשנים האחרונות עלה שיעור התעסוקה במגזר החרדי באופן משמעותי.

אם בשנת 2008 אחוז הגברים החרדים המועסקים שבין גילאי 23-30 עמד על 27 אחוזים, הרי שב-2013 הוא כבר נסק ל-36 אחוזים.

בחלוקה לפי זרמים: ליטאים מ-18 ל-25 אחוזים, חסידים מ-26 ל-35 אחוזים, אצל ספרדים חלה עלייה מ-31 ל-40 אחוזים, וחסידי חב”ד צמחו מ-38 ל-46 אחוזים.

אצל הנשים החרדיות צמח המספר מ-63 אחוזים ל-73 אחוזים.

בחלוקה לפי זרמים: ליטאיות מ-70 אחוזים ל-77 אחוזים, חסידיות מ-54 ל-67 אחוזים, אצל ספרדיות וחב”דנקיות נרשמה עלייה זהה מ-64 ל-74 אחוזים.

עובדים גם בלי תואר

האם, כפי המקובל, אנשים בעלי תואר מצויים בשוק העבודה בשיעור ניכר מול חסרי התואר? בחברה הכללית מגלה המחקר התשובה חיובית, בחברה החרדית המגמה המפתיעה – הפוכה.

בקרב בעלי התואר 76 אחוזים עובדים, אך גם בקרב אוכלוסיית ‘הנושרים’ ישנם לא פחות מ-63 אחוזים שנמצאים בשוק העבודה. גם שיעורם של הסטודנטים החרדים העובדים [67%] גבוה במיוחד. בקרב חסרי התואר רק 37 אחוזים משולבים בשוק העבודה.

פירושם של הממצאים הללו, אומר רגב, הוא כי ברחוב החרדי סדר הפעולות הוא הפוך: ראשית מחפשים עבודה ורק אז הולכים להשלים תואר, אולי כדי להרוויח יותר.

גם במקרה הזה הנשים החרדיות מציגות תמונה הומוגנית: גם בעלות התואר, גם חסרות התואר, גם הסטודנטיות וגם הנושרות, מציגות אחוזים גבוהים ביחס לשילובם בשוק העבודה.

נשים עובדות ומטפלות יותר בילדים

כשרגב מתבקש לספר על נתון שהפתיע אותו, הוא מציין כי ממחקריו האחרונים עולה כי גברים חרדים פחות מעורבים בגידול הילדים מאשר נשותיהם.

מדוע זה מפתיע, לכאורה זה אך טבעי?

“צריך לזכור שהאישה החרדית נחשבת עדיין במגזר למפרנסת העיקרית והנתונים כמובן מאמתים זאת. למרות זאת, היא עדיין מעורבת יותר בגידול הילדים.

“ניתן לראות בכל יום, באזור התעשייה של הר חוצבים את הנשים הרבות שעובדות בהייטק ונאלצות לצאת בשעות מוקדמות יותר מרעותיהן החילוניות וזאת בשל מחוייבותן לבית ולילדים”.

פריפריה ושכר

נתון מעניין נוסף קושר בין מיקומה הגיאוגרפי של העיר לרמת התעסוקה.

מתברר, כי בערים המעורבות שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים הצעירים גבוהים בהרבה מבערים החרדיות.

רגב מעלה השערה, כי הדבר נובע אולי מאפשרות תעסוקה טובה יותר בערים מעורבות ולמנגנונים חברתיים וסביבתיים שהופכים את היציאה לעבודה בערים אלו ללגיטימית יותר.

פער מעניין נוסף קיים בין ערי מרכז לפריפריה. באופן מפתיע, תעסוקת הגברים החרדים בערי המרכז נמוכה משמעותית מזו שבערי הפריפריה.

כך, למשל, בירושלים רק 39 אחוזים מכלל הגברים החרדים עובדים, בעוד בבאר שבע למשל לא פחות מ-60 אחוז מהם מצויים בשוק העבודה.

גם בקרית גת, נתניה וחולון נעים המספרים סביב ה-60 אחוזים, בעוד בעיר חיפה, ביתר ובית שמש נעים המספרים סביב ה-35-40 אחוזים.