ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ‘סוגר חשבון’ בספרו החדש, שיצא לאור בהוצאת ‘ידיעות אחרונות’ – עם אישים בפוליטיקה ובמערכת המשפט, בעבר ובהווה.
הקטעים מספרו החדש של אולמרט פורסמו בעיתון ‘ידיעות אחרונות’.
על חברת הכנסת ציפי לבני שהיתה שרת החוץ בממשלתו, כותב אולמרט: “ציפי לבני הייתה שרת חוץ פעילה ושאפתנית מאוד. היא חלמה ללא ספק להחליף אותי – אלא שהיה פער ניכר בין יכולותיה לבין שאפתנותה, ובשום שלב לא היוותה איום. לבני נעדרת יכולת החלטה וכושר מנהיגות”.
על מני מזוז, היועץ המשפטי בתקופת משפטו, כתב אולמרט: “מזוז עשה את דרכו אל כס השיפוט על גופתי הפוליטית. את כישוריו כשופט אינני מוסמך לשפוט. אני כן מוסמך להעיד כי דרכו לשם הייתה רצופת הדלפות, השמצות לא ראויות ובעיקר פופוליזם זול”.
אולמרט תוקף בספרו גם את שר הביטחון לשעבר משה יעלון, וטוען כי יעלון שיקר כאשר טען כי יעץ לאולמרט בימי מלחמת לבנון השנייה.
”בקרבות של היומיים האחרונים, בפעולה שבזכותה התקבלה החלטת מועצת הביטחון בנוסח הזה, שהוכתב למעשה על ידינו, ובמהירות הזאת, נפלו 13 חיילים”, כותב אולמרט. “באותם יומיים היו לנו קורבנות נוספים, ממוקשים ומארבים באזורים שבהם שהו כוחות צה”ל עוד קודם לכן, ולא היו קשורים לפעולה האחרונה.
”לאחר מעשה נשמעה טענה כי המהלך הזה היה מיותר. מי שהיה הרמטכ”ל לפני חלוץ ולאחר מכן שר הביטחון, בוגי יעלון, העז לומר שהיומיים האחרונים היו ספין תקשורתי מושחת לצורכי תמונת ניצחון”.
לדברי אולמרט, זו הייתה התגובה הקשה והמרושעת ביותר. ”היה זה בעיקר ביטוי לתסכול של מי שהיה רמטכ”ל, כהונתו לא הוארכה, ופרש מצה”ל מריר, כעוס ונעלב. יעלון טען גם כי נפגש איתי במהלך המלחמה ויעץ לי מה וכיצד לעשות.
”זו לא אמת. הוא לא נפגש איתי, לא יעץ לי ולא שמעתי מפיו דבר. בוגי נפגש עם המזכיר הצבאי שלי, אך איתי הוא לא נפגש וגם את עצותיו לא שמעתי”.
אולמרט מוסיף: ”בתום מבצע ‘צוק איתן’ כבר היה בוגי סובלני מאוד כלפי מלחמת לבנון השנייה. הוא אמר כי למרות שהייתה לו ביקורת, בפרספקטיבה של זמן אין ספק שהמלחמה הניבה הישגים אסטרטגיים חשובים. יפה אמר. עוד יותר יפה היה אילו הרכין ראש, וביקש את סליחתם של הקצינים שהוא האשים כי היו שותפים למזימה מושחתת של עיצוב תמונת ניצחון”.