מחקר חדש שבוצע באמצעות מאגר המידע של חברת ההייטק MyHeritage חשף תובנות חדשות על ההתנהגות האנושות ב-500 השנים האחרונות – ביניהם: האם אריכות החיים היא גנטית ומוכתבת מראש מהמשפחה או סביבתית התנהגותית? כמה רחוק בני זוג נולדים זה מזה? וגם דפוסי הגירה חדשים.
המחקר הובל על ידי פרופ’ יניב ארליך, המדען הראשי של MyHeritage וחבר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה, ומבוסס על 86 מיליון בני אדם, 5.3 מיליון משפחות – שאחת מהן אף אוגדה לעץ המשפחה הגדול ביותר מבחינה מדעית המקשר בין 13 מיליון איש, הקשורים זה לזה בקשרי לידה או נישואים.
במחקר נבדק עד כמה משפיעים על אריכות הימים גנים העוברים בתורשה במשפחה, וזאת באמצעות השוואה של תוחלת החיים של אנשים לזו של הוריהם. החוקרים חישבו את התורשתיות של תכונה זו, כלומר עד כמה אחראים הגנים על אריכות הימים – לעומת הסביבה.
החוקרים הגיעו למסקנה שהשפעת התורשה על תוחלת החיים היא כ-16%, ואילו רוב ההשפעה נובעת מסביבת החיים והמגורים, תזונה ואורח החיים. המשמעות היא: בחירות שעושה אדם ואירועים שונים בחייו משמעותיים יותר מאשר גנטיקה.
נתון שעבר שינוי לאורך השנים הוא המרחק הממוצע בין מקומות הלידה של בני זוג: עד למאה ה-19, לפני המהפכה התעשייתית, רוב הזוגות נולדו במרחק של פחות מ-10 ק”מ זה מזה. מאז שנות ה-50, בעקבות השינויים המהירים בתחבורה היבשתית ובתעופה, המרחק אותו עוברים בני זוג כדי למצוא זה את זו גדל ל-100 ק”מ.
בבדיקה של דפוסי הגירה נמצא שנשים נטו לעזוב את מקום הולדתן יותר מגברים, אבל לרוב לא התרחקו מאוד. לעומת זאת כאשר גברים נדדו הם נטו לנוע למרחקים גדולים יותר, והרבו יותר להגר ממדינה למדינה.
המגמה הזו של הבדלים בין המינים נמשכת לפי המחקר כבר לפחות 300 שנים במרחק נדידה שונה, ונראית גם היום.
המחקר בוצע בשיתוף החוקרים גו’אנה קפלניס ואסף גורדון מאונ’ קולומביה, טל שור מהטכניון ומחברת MyHeritage, עומר וייסברוד ממכון ויצמן למדע וחוקרים נוספים.