הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה ביום שני בבוקר דיון על מנגנונים למניעת עגינות והסכמי קדם נישואים.
הדיון התקיים במסגרת ציון יום העגונה הבינלאומי, אותו מובילה ח”כ עליזה לביא בכנסת זו השנה החמישית ברציפות. במהות הדיון עמדו העובדה שעל אף שישנם זוגות שחתומים כבר היום על הסכמי קדם נישואין למניעת עגינות, במקרים רבים בתי הדין הרבניים לא מכבדים אותם, וכן העובדה שמצב של עגינות אינו מוכר בחוק הישראלי – מה שמונע מנשים עגונות אפשרויות וזכויות רבות.
על אף שאישרו הגעתם, נציגי הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים לא הגיעו לדיון.
ח”כ לביא: “מדובר באחת המצוקות הקשות בעולם היהודי, שגורעת מאלפי נשים את חירותן ועצמאותן. איך יכול להיות שהשנים עוברות, והמציאות היא שאנו רק הולכים לאחור? מצב של עגינות הוא לא יהודי ולא מוסרי. הפתרונות והידע קיימים, מה שחסר זה רגישות ואומץ הלכתי”.
הטוענת הרבנית ד”ר איילת סגל: “הסכמי קדם נישואין למניעת עגינות הם כלי הלכתי שהיה בשימוש נרחב לאורך ההיסטוריה היהודית, עד חורבן קהילות אירופה בשואה. מכוחם כפו גט, חליצה וגם המודעות של הנשים ומשפחותיהן לנושא הייתה רבה יותר פעם מאשר היום. כבר לפני כ-800 שנה במצרים מצאנו תיעוד של מסמך שהבעל היה חותם עליו לפני החתונה, לפיו אם ייסע לזמן מסוים ולא ישוב האישה תיחשב גרושה ולא עגונה ואנחנו מוצאים תיעוד ברור גם לאכיפה של אותם הסכמים על ידי חכמים”.
בהתייחס למצב כיום אמרה: “הטענה של בתי הדין הרבניים שמדובר במאות בודדות של נשים בעייתית, כי הקושי המרכזי הוא לשכנע את בית הדין שהבעל הוא אכן סרבן גט. רק ברגע שבית הדין החליט להכיר בגבר כסרבן האישה נחשבת מסורבת גט, אבל זה כבר החלק שבו הדברים מתחילים לזוז. מדובר באלפי נשים שחוות סבל נוראי ומציאות קשה מנשוא וחובתנו להקל עליהן. קיימים פתרונות בהלכה אותם יכולים הדיינים ליישם כמעט לכל מקרה ומקרה”.
ח”כ יהודה גליק אמר: “רבנים אף פעם לא מובילים מהפכות, הם במקרה הטוב נגררים… זה נכון בעלייה להר הבית, בגיוס ועוד. חובה על הציבור להוביל מהלך שלא מתחתנים בלי הסכם קדם נישואין ולא לחכות לרבנים שיחליטו”.
סוזנה, שהייתה עגונה מעל 30 שנה, סיפרה: “אני גרושה טרייה, קיבלתי גט בנובמבר 2015 אחרי 32 שנה. במשך 10 שנים הרבנות הייתה ביתי השני, אחריהן המשכתי את חיי כעגונה. לבסוף הגעתי לתכנית ‘אבודים’ ובמשך כמה שנים חיפשו את בעלי שלא היה בארץ, לא יכולתי לעשות את זה לבד. עגונה זה מצב משפחתי כמו גרושה, רווקה. הבעיה היא שזה מצב שמוכר רק ברבנות, לא בחוק – לא למס הכנסה, לא כדי לקבל זכויות. צריך להכיר בזה כמצב משפחתי קיים”.
פנינה עומר, מנכ”לית ארגון יד לאישה מבית רשת אור תורה סטון, אמרה: “צריך להבין שאין פרופיל אחד לסרבן גט. הסרבן יכול להיות עני או עשיר, תלמיד חכם, אקדמאי או שלא. למען הדיוק יש להודות, כי ישנן אוכלוסיות שהתופעה הזו נפוצה בהן יותר, אבל חשוב לדעת שאין אוכלוסייה שמוגנת מפניה. לצערנו המספרים גדולים מאוד, והתופעה גדולה ורווחת, לכן המסר שלנו חד משמעי – לא מתחתנים ולא מתחתנות בלי לחתום על הסכם קדם נישואים”.
עו”ד בתיה כהנא דרור, מנכ”לית ארגון מבוי סתום אמרה: “הגיע הזמן שנעשה את המהפכה העממית האזרחית המתבקשת ונאמר די לשליטה של הרבנים והרבנות, שבאמצעות הנישואין והגירושים שולטים בחברה בישראל. המצב הולך ומחמיר והם מבקשים להם עוד סמכויות. אנחנו יצאנו עם פרויקט של נישואים פרטיים וקוראים לזוגות לא להירשם ברבנות”.
ח”כ עליזה לביא הזכירה שנישואין שלא דרך הרבנות מהווים כיום עבירה על החוק שדינה עד שנתיים מאסר, וכי ניסיונה לשנות את החוק לא צלח.
ח”כ מרב מיכאלי הגיבה: “חייב להיות כאן מרי אזרחי שלא מפחד משנתיים מאסר, כי בוא נראה אותם מכניסים לכלא אנשים שלא מתחתנים ברבנות. המדינה ויתרה על סמכותה בכל הנוגע למעמד אישי ונישואין, זה מופרך והזוי במדינה דמוקרטית. הרבנות הראשית היא קונספציה של כובש זר, אין דבר כזה ביהדות, זה נלקח מהשלטון העות’מאני והבריטי ודינה להתבטל, נקודה”.
בתום הדיון הביעה מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ עליזה לביא מחאה על היעדרותם של נציגי הרבנות ובתי הדין הרבניים מהדיון ואמרה כי תפנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה.