צעירה שנעצרה על ידי המשטרה ליד הר הבית הגישה תביעה כנגד משטרת ישראל, בגין מעצר שווא למשך לילה בתנאים מחפירים, עיכוב לפרק זמן ארוך, ואיזוק לא חוקי ופוגעני.
המעצר בוצע כאשר התובעת הגיעה עם חברותיה אל ‘שער הכותנה’ מחוץ לחומות הר-הבית, בכדי להתפלל לרפואת אחיה, ששירת בגבול לבנון וטופל בבית החולים עקב תאונת דרכים קשה שעבר.
בשלב מסויים הגיעו קציני משטרה ולקחו את התובעת וחברותיה לעיכוב בתחנת המשטרה, מבלי להסביר ובלי להשיב לשאלת הבנות מדוע הן מעוכבות.
בהמשך הועברו הבנות לתחנת ה’קישלה’, שם הושבה התובעת בחצר הפתוחה במזג אויר קר מאוד.
רק לאחר שבע שעות המתנה, קיבלה התובעת אוכל ונאמר לה שהיא עצורה. בשלב זה נאזקה התובעת ברגליה והובלה לחקירה, שלאחריה נאמר לה שתישאר במעצר עד לדיון בעניינה בבוקר.
בקשתה לשלוח מסרון להוריה, בכדי לא להעיר אותם, כיוון ששהו באותה עת ליד מיטת אחיה בבית החולים – נתקלה בסירוב של החוקר.
במהלך הלילה לא קיבלה התובעת מקום לישון, והיא הושבה על כיסא ולאחר מכן על ספסל אבן צר, תוך שהיא אזוקת ידיים ורגליים ומתקשה להירדם.
בבוקר הובלה התובעת לדיון בבית המשפט, שעתיים לפני הזמן הנקוב, כשהיא אזוקת ידיים ורגליים לעיני העוברים והשבים בבית המשפט.
בדיון דחה ביהמ”ש את בקשת המשטרה לעיכוב ביצוע והורה על שחרורה ללא תנאים.
בחזרתה לתחנת ה’קישלה’ בכדי לקבל בחזרה את הטלפון שנלקח ממנה, נאמר לה שקצין החקירות החליט להחזירו רק לאחר 180 יום. רק לאחר לחצי המשפחה, כשהוריה של התובעת בבית החולים בצפון – הוחזר לה הטלפון.
בכתב התביעה נאמר, כי במעצר נשלל חופש הפולחן של התובעת שלא כדין וללא עילה כלשהי, נטען כי התובעת עוכבה ללא מסירת עילת העיכוב ולמעלה משלוש שעות, נלקחו ממנה חפציה שלא לצורך בזמן שלא נחשדה בדבר, הותרה למעצר לילי בתחנה תוך כדי פגיעה בזכויות אלמנטריות והחזקתה בתנאים קשים ומחפירים.
“התנהלות אכזרית ונפשעת!”, נכתב בתביעה, “והכל כאשר אין עילה שלא לשחרר את התובעת לביתה והכל תוך שלילת זכויות חוקיות של התובעת – הזכות למיטה היא זכות שבחקיקה ראשית והיא זכות אדם אלמנטרית, ולציין כי התובעת בקושי אכלה בזמן המעצר וגם זה לא סביר”.
עוד נטען כי התובעת נאזקה בצורה לא חוקית ופוגענית: “יובהר כי התובעת הינה אישה צעירה וצנומה, לא אלימה, לא ברחנית ולא תוקפנית, לא באירוע זה ולא בכלל… אסור היה לכבול את התובעת ברגלים בשעות הלילה בהן היא ישנה! אסור היה לכבול את התובעת שעות בבית המשפט בהמתנה לדיון”.
בסיום התביעה נטען כי תפיסתו של הטלפון על ידי המשטרה נעשתה מסיבות של התעמרות, בלא שום שיקול דעת או סיבה הגיונית לעוולה.
סכום התביעה עומד על 30 אלף שקלים.
עו”ד מנשה יאדו מארגון ‘חוננו’ שמייצג את התובעת: “התובעת הגיעה לשערי הר הבית על מנת להתפלל על אחיה קצין לוחם צה”ל שעבר תאונה קשה ושהה בטיפול נמרץ ועל לא עוול בכפה נעצרה ונשארה ללון בתחנת הקישלה על ספסל אבן אזוקה ברגליים במשך הלילה. תוך ביצוע שורה ארוכה של עוולות והפרות חוק ומכאן התביעה.
“אנו סמוכים ובטוחים כי תביעה זאת, יחד עם הליכים בעניינים אחרים, תביא בסופו של דבר ל’רענון נהלים’ בתחנה אשר יאפשר בסופו של יום חופש תנועה אמיתי יותר ליהודים בעיר העתיקה וקיום זכויות אדם אלמנטריות ליהודים שייעצרו בתחנה”.