הקרב על סמכויות ביה”ד: “החרדים מציעים? ישר טוענים כסף מסתתר”
ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (רביעי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים שיזמו הח”כים משה גפני ואורי מקלב.
הצעת החוק מעגנת את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, בהסכמת הצדדים.
יוזמי הצעת החוק הדגישו כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים, נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל לדון במסגרת בוררות בעניינים הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.
הדיון היום התמקד בהצעה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני עבודה, למעט בעניינים הנמצאים בסמכות בית הדין לעבודה, שאינם יכולים לשמש נושא הסכם בוררות לפי כל דין.
יו”ר הוועדה חה”כ סלומינסקי הבהיר כי בהסכמת המציעים יוחרגו דיני העבודה מהחוק בקריאה הראשונה.
בנוסף החליטה הוועדה למחוק את הסעיף שאיפשר את פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה, וכן קבעה כי טופס ההסכמה עליו יידרשו לחתום הצדדים יאושר על ידי ועדת החוקה.
יו”ר הוועדה: “סעיף דיני העבודה יוצא מהחוק בהסכמת המציעים. הנוסח הנוכחי מאוזן לאחר שהמציעים נסוגו מדרישות רבות ויש לאשרו. נכון שבהלכה יש מגוון דעות, אבל ראיתי גם שמרגע שחוק מגיע לבימ”ש הוא נתון לפרשנותו, ויש פסיקות שונות בין הערכאות השונות. הרבה פעמים טוענים שזהו דווקא מקור כוחו של בימ”ש – שהוא יכול לנתח ואף להגיע למסקנה אחרת ממה שחוקקנו”.
ח”כ משה גפני: “כשהגעתי לכנסת לפני שנים הסבירו לי שאני צריך להיות ממלכתי ולא לכפות דעות. אמרו לי שהציבור החילוני ליברלי. ואני מתקנא בו ורוצה ששני אנשים בגירים שרוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה, יוכלו לעשות זאת ושזה יהיה קבוע לפי החוק.
“הייתי בטוח שיישאו אותי פה על כפיים, כי אני רוצה שהמדינה תאפשר לשני אנשים לעשות כן. אני מוותר על הכול ורוצה רק את העיקרון: שאם שני בגירים רוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה בבי”ד רבני של המדינה – נאפשר זאת.
“אם מישהו מתנגד לעניין הזה, אני צריך ללמוד מחדש את הליברליות של החילונים. אנחנו מסכימים ללכת על גחוננו כדי שלא יהיה כתם על הח”כים החילוניים כלא ליברליים”.
גפני מחה כנגד אמירות על הרצון במימון תקנים – ואמר: “אם החרדים מציעים משהו ישר טוענים שכסף מסתתר”.
ח”כ אורי מקלב: “על אף שאמרנו והסכמנו שכל הדיון יהיה בהסכמה בכפוף לדיני העבודה הקיימים, הסכמנו שנצביע בקריאה ראשונה ללא הסעיף הזה של דיני עבודה. דעתי הייתה שונה, אבל אלך עם ההסכמה. בוררות כזו היא אצל מישהו שמוסכם על שני הצדדים ולא כל דבר הוא מלחמה. יש אנשים שמישהו רוצה לתת להם כסף, והם רוצים לברר את הנתינה הזו לפי ההלכה. אני בטוח שכשאביא את הדוגמאות זה יסיר את ההתנגדות לחוק”.
ח”כ עודד פורר מישראל ביתנו: “חקיקה זו היא הפניית גב לכל המפעל הציוני. תארו לכם ארגון עסקי שיוסיף סעיף בהסכמיו שבכל בירור ילכו לבית דין רבני לבוררות. כולם יחתמו כי הם זקוקים להכנסה. האם מישהו באמת יוכל לסרב לבית דין רבני? הרי יהלכו עליו אימים.
“אתם יוצרים שתי מערכות דינים והופכים את ביה”ד לא לאבן שואבת והשראה במשפט הישראלי – אלא לאבן מחייבת. מחר בבוקר יבוא ביה”ד השרעי ויבקש לעצמו את הסמכות וגם הרפורמים יבואו. זו פריצה ושבירה של כל הממלכתיות”.
ח”כ בצלאל סמוטריץ: “יש המון צביעות בהתנגדות לחוק שלא רק שאינו מפורר את הממלכתיות אלא בונה אותה. אני לא מבין את הכפייה החילונית שלא מאפשרת לאנשים להתדיין לפי אמונתם. אולי הפחד האמיתי הוא מכך שיבינו שבמערכת דיני התורה יש יותר צדק והוגנות, ויראו את כישלון מערכת המשפט שמתעסקת בקומבינות בין עורכי הדין.
“ח”כים שמתייחסים לאזרחי ישראל בפטרנליזם קיצוני כמטומטמים שכופים אותם – צריכים להתבייש. אם אתם טוענים לפגיעה בממלכתיות, יכול להיות שהאפשרות האחרת היא לחוקק יותר ויותר את הדין הדתי לתוך החקיקה הישראלית במקום”.
בהתייחסו לדיני עבודה אמר: “יכול לקבל את הבעייתיות ביסוד ההסכמה ביחסי עובד מעביד, אך רק עד שמסתיימת מערכת היחסים. לכן אני בעד להחריג את דיני העבודה למעט מרגע סיום יחסי העבודה, כשיש סכסוך הנוגע לתקופת העבודה. אין בינינו כבר יחסי עובד מעביד ויסוד ההסכמה אמיתי לחלוטין בתנאי שלא הוחתמתי על הסכמה כזו במהלך יחסי העבודה”.
ח”כ מרב מיכאלי: “השקר הכי גדול שעומד מאחורי החוק והמציעים שלו הוא שהם טוענים שהליברלים באים למנוע את הזכות להתדיין לפי אמונתם ודרכם. הם משקרים כשהם טוענים שמונעים מהם משהו שיש לאחרים. לכולנו יש אותה אפשרות ללכת לבוררות פרטית לפי איזה דין שנרצה, מה שהם רוצים זה בוררות חינם לפי השקפתם. העובדה שח”כ גפני מוכן לוותר על הכל, רק שנעביר את החוק הזה, היא צלצול של מאות פעמוני אזהרה מטורפים וזה מחשיד את החוק הזה אף יותר מקודם”.
ח”כ מיכאל מלכיאלי: “אם היינו שומעים טענות ענייניות על בתי הדין, גם אנחנו היינו מבקשים מהם תשובות ענייניות. אבל כל הזמן מדברים על הלחץ הפנים חרדי ועל כפייה. אדם לא רוצה ללכת לבימ”ש וזה נעשה לפי כפייה, כי זה החוק. איך יכול להיות שאדם לא דתי יכתיב לנו מה לעשות. זה שיח שלא מכבד את החברה הדתית שרבים בה מחכים לאישור החוק, כי לא מגיע לנו ללכת כל הזמן לבי”ד פרטיים”.
חה”כ אלעזר שטרן: “רוב הנשים לא יהיו מספיק אמיצות בתוך הקהילה שלהם לדחות בוררות כזו. למרות שעל פניו זה מותנה ברצונן החופשי אנחנו מבינים שזה לא יהיה בדיוק ברצון חופשי”.
ח”כ יעל כהן פארן: “יש פה מדינת חוק דמוקרטית ויהודית עם חוק אחד ואתם כל הזמן מנסים להזיז את הגדר ולהרחיב את השפעת דין התורה על האזרחים. אני מוכנה לפשרה – אם תפסיקו את הכפייה בדיני אישות תמורת הבוררות זו פשרה הגונה. תאפשרו נישואים לא ברבנות וגירושים לא בבתי הדין הרבניים ותכניסו בוררות שאתם רוצים רק בתנאי הזה, אחרת יש כאן חד-צדדיות”.
ח”כ רויטל סויד: “מי שרוצה להתדיין על פי דין תורה יכול לעשות זאת בבי”ד פרטי לממונות. אתם רוצים להרחיב את סמכויות ביה”ד הרבני על חשבון אוכלוסייה מוחלשת”.
היועץ המשפטי לוועדה עו”ד גור בליי: “הרגישות המיוחדת נובעת מהמצב החריג בו דיינים במוסד ממלכתי תחת דגל המדינה נמצאים בכובע אחר שמגיעים אליו מתוך הסכמה. וכאן יש שאלה: איך המתדיינים תופסים את הערכאה וגם איך הדיינים תופסים את הסיטואציה”.
בהתייחסו לאפשרות כי ביה”ד יוכל לפנות לצד שלא חתם על טופס ההסכמה ולהודיע לו על הגשת הבקשה ועל אפשרותו לחתום על הטופס – אמר: “הסעיף עלול לפגוע ביסוד ההסכמה שכן אדם המקבל מכתב מגורם רשמי עם סמל המדינה המזמין אותו להסכים לבוררות עלול לחוש מחויב להסכים”.
תגובות
אין תגובות