לימודים כלליים? תקשיבו לרב הורוויץ

פולמוס הלימודים האקדמיים, שפרץ בימים האחרונים אל לב המיינסטרים החרדי, העלה אצלי זיכרון ממקום רחוק, אך בהחלט רלוונטי לדיון המתקיים כאן. אשתי שתחיה גדלה במונסי שבניו יורק בשנות השמונים. באותם שנים הייתה העיירה במגמת שינוי – ממקום הטרוגני הכולל קהילות רבות ומגוונות של דתיים לאומיים, חסידים וליטאים, למצב הנוכחי בו היא חרדית כמעט לחלוטין.

רעייתי התחנכה בבית הספר “בת תורה”, שגם הוא היה מעורב וכלל תלמידות מקהילות דתיות שונות. דברים רבים השתנו מאז, וגם משפחתינו כבר לא מתגוררת שם, אך פינה חמה עבור המקום נשמרת אצלינו בלב.

ומדוע נזכרתי במונסי הרחוקה? סוף השנה מצויין על ידי בתי הספר התיכוניים במקום בטקסים שונים, בהם מציינים את הישיגי השנה, את המעבר לבגרות, ואת המשך הדרך. אחת מן הישיבות הפועלות במקום מזה כשבע עשרה שנים היא ישיבת דרכי נועם בראשות הרב יעקב הורוביץ. המוניטין של המקום חרגו הרבה מעבר למונסי ולארצות הברית בכלל, וראש הישיבה נחשב לאחד מדמויות החינוך הבכירות והמוכרות בקרב יהדות ארה”ב.

בהרצאה שנשא בטקס הסיום של ישיבתו בחר הרב להתמקד בסוגיית הלימודים הכלליים. הרב הורוויץ הסביר כי הוא מאמין שרוב רובם של התלמידים ייאלצו לצאת לעולם העבודה, ומכאן החשיבות של רכישת מקצוע. הוא הדגיש שרכישת מקצוע חשובה בגלל שהם בני תורה, ולא למרות זאת.

תלמידו של הרב פאם – כולם חייבים להיות רבנים

רבו המובהק של הרב הורוביץ היה הרב אברהם יעקב פאם זצ”ל שנפטר לפני 13 שנה. הרב פאם היה ראש ישיבה בישיבת תורה ודעת המפורסמת בברוקלין ואחד מגדולי הדור הקודם באמריקה. בנאום שנשא ציטט הרב הורוביץ את דברי מורו ורבו לפיהם “כולם חייבים להיות רבנים”.

מה הכוונה ‘רבנים’? הרב הורוביץ מפרט שכוונתו המפורשת של רבו היתה שאין זה משנה באיזו דרך יבחר  הצעיר –כולל, רבנות, חינוך או שוק העבודה – על כל אחד לדעת שהוא מייצג את התורה ועליו להיות מעין רב במקום בו הוא נמצא. במילים פשוטות כל יהודי, ובוודאי כל בן תורה חייב לראות את עצמו כנציג ודוגמא למופת בכל מקום שיגיע ובכל משרה שהוא ממלא.

תובנה נוספת בנושא ‘הלימודים הכלליים’, נמצאת בדבריו של הרב, בנוגע להכנה לחיי הרבנות ושליחות למען התורה. מאחר שאדם אינו יודע מתי והיכן ייקרא לשליחות או להביא את יכולותיו לידי ביטוי, הוא מוכרח להיות בעל יכולת ביטוי, ידע, בכתב ובעל פה. ללא כושר ביטוי מתאמה עלול האדם להיכשל במשימה הרוחנית לה נדרש. כך האמין הרב פאם, וכך מאמין הרב הורוביץ.

כוחה של מילה

העולם הטכנולוגי המתפתח, והעובדה שכל מילה, פיסקה, או אמירה, עשויה להגיע אל כל קצוות תבל במהירות האור וחשופה לביקורת ציבורית, מוכיחה את החשיבות בהבנה בתקשורת, ולא רק במובן הטכנולוגי. לפי השקפת עולמו של תלמידו של הרב פאם, מעבר לכלים הנדרשים לעיסוק במקצוע ולהבטחת פרנסה, על כל אחד ואחת מוטלת החובה לדעת כיצד לייצג את העם והתורה. כדי לעשות זאת כראוי, מוכרח היהודי או היהודייה לרכוש את הכלים המדעיים, החברתיים, והרטוריים הנכונים, והם כרוכים בלימודים כלליים, ולא רק בלימודי הקודש.

הרב הורוביץ מספר כי לפני שלושים שנה, הרב אליהו שווי, ראש ישיבת פילידלפיה המנוח, התלונן לנשיא אגודת ישראל בארצות הברית דאז על ירידה בחשיבות הניתנת ללימודים הכלליים בישיבות. הרב אף הוסיף ואמר שלימוד המכוון לבינוניות באפיק אחד בחיים עלול להשפיע לרע על אפיקים אחרים (ומן הסתם היתה כוונתו, לאפיק ללימוד התורה).

הנטייה בציבוריות החרדית להתבטא בחריפות כנגד כל דבר שמרמז על לימודים כלליים, היא איפא, המצאה ישראלית ייחודית. אפשר אולי לקרא לה “סטרט אף ניישון” החרדי. רבים כבר מבינים שגישה זו אינה משרתת את הצרכים של החרדים החייבים בפרנסה, אך כפי שצויין, לא מכינה את החרדים לייצג נאמנה את החרדיות בעולם החיצון.

ההחלטה החרדית ציבורית, שלא להשקיע בכלים להסברה היא בעיני, טעות היסטורית, שהופכת לקריטית בעיתות משבר אז דרושים דמויות חרדיות עם הכשרה מתאימה שעשויה לייצר הידברות בין חלקי העם השונים. הרב הורוויץ, תלמידם של גדולי הדור בארה”ב, הוא אולי ‘עוף מוזר’ עדיין בעולם התורה, אך הוא עשוי להוות דוגמא לתלמיד חכם, שגריר של עולם התורה, בעולם המודרני.