האם נכים חוסמים כבישים בשליחות גורמים שרוצים להוריד את נתניהו?

את משה בר אני פוגשת כבר שנים במשכן הכנסת.

הוא נחשב אחד מהפעילים החברתיים היותר ותיקים במדינה, הפעיל כבר 30 שנה כנציג חברתי בוועדות ציבוריות בכנסת ובפעילויות אל מול משרדי ממשלה, ואיפה לא.

הוא נולד וגדל בעיר בת-ים, את בית הספר נאלץ לעזוב בשלב מוקדם, כדי לעזור לפרנס את משפחתו כחשמלאי רכב.

תוך כדי שירותו הצבאי בחיל המודיעין נפצע, בעקבות תאונה בבסיס, אך לא קיבל הכרה ממשרד הביטחון כנכה צה”ל. הוא סירב לתבוע, מטעמים אידאולוגיים.

מאז 1972 הוא פעיל ציבורי בכנסת, עוזר לחלשים, תוך שהוא מנהל מספר ארגוני נכים.  אין מי שמסתובב בכנסת ולא מכיר אותו.

כאחד ממנהיגי הנכים, הוא מקיים פעילות עניפה למען זכויות חבריו.

אני רגילה לראות אותו מלווה בחבריו, עם כיסא הגלגלים שלו, בדרך לעוד מאבק מנצח. כך יום אחר יום, ללא לאות.

•

אבל ביום שני האחרון מצאתי אותו עומד בצד, ללא חבריו. הכנסת הייתה עמוסה בנכים, רובם ישובים בכיסאות גלגלים. הם מלאו את המסדרונות, התרכזו ליד מזנון הח”כים, וגרמו לחסימת הכניסה הרגילה למזנון. אחר כך התייצבו מול פתח ישיבת סיעת הליכוד, באולם ירושלים שבקומת הקרקע. אפילו הסדרנים נראו מתוחים מולם.

הוא עצמו מתנגד לפעולות אלימות מכל סוג שהוא, כולל חסימת כבישים.

במה אשמה יולדת, שצריכה לעבור? למה אשמים האזרחים? ולמה להפגין מול הבית של משה כחלון? מה עשו לנו ילדיו? אשתו? שכניו?

בר סיפר לי שנפגש לפני מספר ימים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הכול, כדי לדאוג לזכויות הנכים.

“ביבי אמר לי שהמאבק מזוהה לאחרונה עם גורמים פוליטיים, ולכן הוא מתנגד לדבר הזה בכל תוקף. זה מעמיד אותו במצב לא נעים”, הסביר בר.

 ברור. עוד דרך כדי להוריד אותו מהשלטון.