1.
הסיפור החל כאשר הבחנתי בדבר מוזר: הכתובת בה אני רשומה במחשבי המוסד לביטוח לאומי, אינה הכתובת הנכונה בה אני מתגוררת.
יותר מזה: הכתובת בה אני כביכול מתגוררת היא במושב בו ביקרתי פעמים ספורות בימי חיי. מעולם לא גרתי שם, אפילו לא התארחתי לשבת של נופש.
כיוון שכך, מתברר שהדואר שהביטוח הלאומי משגר אלי, כלל לא מגיע אל תיבת הדואר שלי, ואין לי מושג מה יש בו ועל מה הוא מתריע או מבשר.
איך מתקנים את הטעות, שעוד נחקור כיצד התרחשה?
התקשרתי.
נאמר לי, כי כתובת ניתן לשנות רק באמצעות הגעה פיזית אל הסניף הקרוב למקום מגוריך.
בדקתי, יש סניף בעיר מודיעין עילית, עיר חרדית בה מתגוררים יותר מ-60 אלף תושבים, והוא גם פתוח פעמיים בשבוע – בשעות הבוקר. לא להאמין. ממש כמו בעיר ‘נורמלית’.
באלו ימים פתוח הסניף? ראשון ורביעי, מהשעה 8 בבוקר ועד 13:30 בצהרים. ממש אמריקה.
ליתר בטחון לא התבססתי רק על הטלפנית ובדקתי באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. ואכן, היא צדקה.
2.
ביום רביעי שעבר, יום שחל בו חג האילנות ט”ו בשבט, הגעתי בשעות המתאימות, רק כדי למצוא שם דלת נעולה.
עד שארגנה את התינוקת. הסניף נעול
פתק מאולתר על הדלת בישר כך: “לתשומת לבכם לשינויים שיחולו השבוע בימי קבלת קהל בסניף הביטוח לאומי במודיעין עילית: ביום רביעי ט”ו בשבט תשע”ח 31.1.2018 הסניף יהיה סגור. ביום חמישי ט”ז בשבט תשע”ח 1.2.2018 הסניף יהיה פתוח לקבלת קהל”.
אז מה אם עזבתי יום עבודה, אז מה אם בזבזתי זמן? למי אכפת. גם המכונה האוטומטית (לא, אי אפשר לשנות באמצעותה כתובת) – לא פעלה. “העמדה אינה פועלת זמנית, עמכם הסליחה”. הגיוני? לא ממש.
מה יש בו, בט”ו בשבט, שמצריך סגירת סניף? יום שבתון? סעודות כמו בפורים? הבנקים פתוחים, החנויות פעילות, ממוסדות החינוך בוקע שאון הילדים. מה הסיבה למסיבה שהסניף סגור?
בכל מקרה, רשמתי ביומני להגיע ביום רביעי הבא, כ”ב שבט. לא חל בו יום חג, אפילו לא ראש חודש. אין תירוץ לחופשה מזדמנת.
3.
כאשר התקרבתי ביום רביעי השבוע אל הסניף, מצאתי ליד הדלת מספר נשים. הדלת, כפי שניחשתם, הייתה נעולה. הפעם ‘קישט’ אותה שלט לא מאולתר, אלא ממש מפלסטיק, ועליו אותיות דפוס.
מה מתברר? שהחל מה-1 לחודש פברואר עקרו ימי רביעי בהם הסניף היה פתוח – לימי חמישי. שעות הפתיחה קוצצו במחצית השעה. לפיכך בראשון וחמישי יהיה הסניף פתוח רק מ-8 בבוקר עד 12:00 בצהריים.
איך אמור תושב העיר לדעת על השינוי? לביטוח הלאומי פתרונים.
ראיתי שם נשים עם עגלות תינוקות (“עד שארגנתי את התינוקת שלי, אין ברירה אחזור מחר”, אמרה אחת מהן); אברכים שיצאו קצת קודם מהכולל רק כדי להספיק, נשים עובדות וגם עקרות בית.
אחת מהן סיפרה לי שבבוקר התקשרה לכוכבית 6050 רק כדי לוודא שאכן הסניף פתוח. נמאס לה לעשות את כל הדרך מביתה אל הסניף, רק כדי למצוא דלת סגורה.
ומה אמרו שם, בתקליט? שאלתי.
“אמרו ראשון ורביעי פתוח”.
החלטתי להתקשר בעצמי, רק כדי לשמוע שהיא בהחלט צודקת. בעוד השלט מכריז על ימי ראשון וחמישי, הטלפון של ביטוח לאומי מודיע: ימים ראשון ורביעי.
4.
מדינת ישראל, שנת 2018. הכול כל כך מתקדם ונגיש, אבל משרדי הממשלה, כך נראה, לא ממש חושבים על האזרח הקטן.
כשינסו להפריט אותם, תשמעו את קולות הזעקה עד לביתכם. תבינו גם למה.
דובר הביטוח לאומי אומר בתגובה לחרדים 10: “צודקים לגבי *6050. ביקשנו שיעדכנו בדחיפות. באתר שלנו זה מעודכן. מתנצל על אי ההבנה”.
