אורי מחכה לטרמפ.
“ה’ תעזור לי לתפוס טרמפ, אני חייב להגיע דחוף… באנגלית: “סליחה, בבקשה…
יענקוש מגיע רכוב על אופניים.
אורי: מה זה, אתה על אופניים?
יענקוש: אני לא רק על אופניים, אני לומד מאופניים. החסיד רבי ראובן דונין מחיפה היה אומר שהוא לומד מאופניים שלושה דברים: כשקשה לך – כשזה לא קל, תדע שאתה בעלייה, כשקל לך, תדע שאתה בירידה. והכי חשוב: אף פעם לא לעצור, כי כשעוצרים, נופלים.
אורי: אבל תעצור לקחת אותי.
יענקוש: טרמפ בדור הזה, הכנסת אורחים. כל אחד יש לו איפה לישון. אבל אוטו, רכב, אין לכל אחד. לעשות חסד עם יהודי, לקחת טרמפ, אפשר לזכות בזה כאילו קיבל פני השכינה. אתה מבין?
אורי: אז תכניס כל אחד לאוטו?
תחשוב טוב, כשיבואו אנשים נחמדים, שידברו איתך דברי תורה. ותדע לך, הרב פישר מרבני ירושלים היה אומר: שאלו אותו למה במכונית אין מזוזה. במקום כריות אוויר שימו מזוזות. הוא אמר, המזוזה באוטו זה המצוות, החסד, הטרמפים שעושים בזה.
• אז תעשה טובה, קח אותי.
“בוא תעלה… אוי, קשה לי…”