1.
ישנם אנשים … שלא שמעו על הפסיכולוגיה החדשה…
הם מחנכים את הילדים שלהם בצורה חלקה. לא חושבים שאם הילד שלהם בכה בגן צריך לשלוח אותו לאיבחון, ושאם הוא נפל בחצר צריך לתבוע את הגננת. הם לא חושבים שאם הוא שקט מדי או צועק מדי, צריך למהר ולשלוח אותו לטיפול רגשי. הם יראו בו ילד רגיל קצת שובב/קצת מופנם שצריך לתת לו את הזמן ואת הכוח ולא לשגע אותו עם איבחונים ועם ועדות השמה ועם גן טיפולי.
הם חושבים שרכיבה היא חוויה ולא רק טיפול. הם לא חושבים שלהעניש את הילד זה לפגוע בנשמה שלו. הם לא חושבים שצריך להתייעץ עם איש מקצוע על כל אמירה שלהם לילד וישדרו לו ביטחון ולא היסוס.
כשהילד בוכה שהוא לא רוצה ללכת לגן הם נזכרים שגם הם בכו ועדיין יש להם זכרונות טובים מהגן שלהם, ולכן חושבים שהדבר הכי טוב זה להיפרד ממנו בחיבוק ולתת לגננת לעשות את העבודה.
רק אם זה חולפת תקופה וזה לא מפסיק, הם יבדקו היטב מה לא בסדר, ורק אם לא יגיעו לתשובה בכוחות עצמם – יפנו לגורמים מקצועיים.
2.
ישנם אנשים שלוקחים את האחריות על עצמם…
הם רוצים להצליח בחייהם ולא לנסות למצוא סיבות מדוע הם לא. לכן הם לא יחפשו איפה העליבו אותם בכיתה ד’ ומה הטעויות שההורים שלהם עשו, כי אם הם יחפשו – הם גם ימצאו. הם רוצים להצליח בחיים ולא למצוא תירוץ טוב מדוע לא להתאמץ ומדוע להתייאש ומדוע הם לא מצליחים בחיים.
ישנם אנשים שעברו דברים לא פשוטים בחיים שלהם, שאם יספרו אותם לפסיכולוגים מסוג מסוים הם ייתנו להם המון אמפטיה ויבקשו מהם לספר כמה זה עשה להם רע וכמה זה עצר אותם בחיים וכמה זה עשה אותם חלשים.
הסוג הזה של הפסיכולוגים גם ישכנעו אותם שאחרי שעברו כאלה קשיים בחיים ואחרי שקיבלו כזה יחס מצד ההורים/החברים, אין סיכוי שיהיה להם כוח ויכולת להצליח בחיים, ולכן הם צריכים לא להאשים את עצמם, אלא את ההורים המורים והחברים והחיים באופן כללי, שלא האירו להם פנים, ואם אפשר גם ללכת ולהתעמת איתם ולומר להם את זה בפנים ואחר כך “לעבור תהליך” שיגרום להם שלא לכעוס על עצמם, אלא להטיל את האחריות לכל אלה שגרמו להם להיות כל כך חלשים.
ובכן, ישנם אנשים שלא יעלו על דעתם לחשוב ככה. וגם אם היתה להם ילדות קשה והורים תובעניים שטעו בהם המון ומורים וחברים שפגעו בהם, הם ילמדו מהם כיצד לא לנהוג ויקחו את כל הדברים הקשים שעברו כאש פנימית גדולה שתזניק אותם אל ההצלחה, להוכיח לכל אלה שפגעו בהם ולעצמם, שהם כן חזקים ושהם כן יכולים ושאף אחד לא הצליח לשבור אותם – והנה הם גדלו והקימו משפחה ותפסו להם כיסא וגם נזר.
אותם אנשים, אם לא יצליחו להתרומם לבד, הם ילכו למטפלים ואפילו פסיכולוגים, אבל מהסוג המחזק, לא המחליש. מהסוג שמצביע על החוזקות שלהם. על העובדה ששרדו את כל מה שעברו. מהסוג שמתווה דרך, ומעודד אותם להמשיך ולא מהסוג שפוצע אותם עוד יותר, משכנע אותם שהם מסכנים, ובכך מחבר אותם לעבר הרע במקום לנתקם ממנו ולהצעידם לעתיד חדש.
הם ילכו לאנשי מקצוע שימצאו אצלם את הכוחות ולא את החולשות. שיכירו במה שהם עברו, אך לא יתבוססו בבעיה אלא יתמקדו בפיתרון. יעזרו להם לספר להם את סיפור חייהם מחדש, ויגייסו את כל הרע שעברו כהוכחה לכמה הם חזקים ולא כתירוץ מדוע הם חלשים.
3.
ישנם אנשים שתמיד יפרשו דברים לטובה…
אם בן משפחה או שכן אמר להם משפט פוגע או חסר טאקט, הם לא ייקחו את זה למקום רע, אלא יאמרו לעצמם שכוונתו היתה טובה וכן, ייתכן שהאומר/ת היה/היתה חסר/ת טאקט אבל כוונתה היתה טובה, ומכוונה טובה אין להיפגע.
אם ההורים שלהם יתנו לאח/ות שלהם דבר מה, הם לא יחשבו שמפלים אותם לרעה, אלא יפשפשו בזיכרונם היכן הם קיבלו דברים שאחרים לא, כדי לפייס את דעתם הם, או שיאמרו לעצמם שאותו אח או אותה אחות זקוקים לזה וברוך השם שהם לא זקוקים, וגם אם כן זקוקים הם יאמרו שכנראה ההורים היו טרודים ושכחו, אבל זה לא ממקום רע.
הם לא יחשבו שום מחשבה שגורמת להם להיפגע. להפך. הם יעשו כל מה שניתן כדי לא להרגיש עצמם פגועים.
האמת היא שגם אם מישהו גרם להם הפסד, אפילו הפסד ממון גדול, או חוב שאינו יכול לשלם, הם לא ימהרו להסיק שהוא עשה להם את זה בכוונה, הם יאמרו: “מסכן הוא נפל, הוא טעה, אבל זה יכול לקרות לכל אחד”.
הם לא יעשו זאת רק כדי לחשוב עליו, אלא גם כי הם יחשבו על עצמם בידעם שהדרך הכי טובה להתמודד היא לא להרגיש מרומה/עשוק/גזול, או שמישהו עשה לך משהו.
אותם אנשים יחיו את חייהם בזהירות מופלגת שלא לחוש כעס על הזולת, מפני שיבינו שכעס על הזולת מקורו בכעס על עצמך, ומפני שיבינו שלחיות בשלום עם הזולת זה לחיות בשלום עם עצמך, וכי עדיף להשקיע אנרגיות בלהרגיע את עצמך מאשר בלעצבן את עצמך.
4.
ישנם אנשים שיודעים “לסגור עניין”…
הם יודעים לבקש סליחה ויודעים לסלוח, הם יודעים לגשת למישהו שמרגיז אותם זמן מה ולבוא איתו בשיחה איך ליישר את ההדורים, הם יודעים לא למשוך משא ומתן במסחר או בכל דבר אחר עד לרמה שימאיס על שני הצדדים את העיסקה/השידוך או מה שזה לא יהיה.
הם יודעים לקבל החלטה, גם אם לחיוב גם אם לשלילה, הם יודעים לסגור שיחה לפני הרגע בו היא נעשית מעיקה, וגם יודעים מתי בכלל לא לקיים את השיחה.
הם יודעים לתת “זמן תפוגה” לביקורת שלהם על בן משפחה או חבר, ידעו שלא חכם ולא נבון לתת לזולת ללכת תקופה ארוכה בתחושה שאכזב אותם, בעיקר אם מדובר בבן/בת זוג נער מתבגר או ילד.
הם יודעים שמצב כזה עלול להנציח את הנפילה, ולכן יאמרו את שצריך לומר ובצורה הראויה ולאחר מכן יתנו את ההרגשה שהעניין מאחוריהם.
הם ידעו להשלים עם דברים שלא ברי תיקון כמו כסף שאיבדו או אכזבה גדולה מזולתם או מעצמם. כן. הם ידעו לשים דברים מאחוריהם ולהמשיך הלאה.
5.
ישנם אנשים שאינם רוצים לדעת באיזה עולם הם חיים…
כי לדעת הכל בעולם זה להיות מושפע ממנו. ולכן הם משתדלים להיות מנותקים ככל הניתן מחדשות ו”נייעס”. לא להיות חשופים לעשה פשע ורשע, לגניבות, לשקרים, להונאות ולקומבינות, מפני שהם יודעים שעצם הידיעה פוגמת בטוהר נפשם ונפש ילדיהם.
הם מעדיפים לא לדעת מה האויבים שלנו מתכננים עלינו, מפני שהם יודעים שממילא אין שום תועלת במידע הזה. הם לא יודעים דבר וחצי דבר על האכזריות של אנשי דעאש, בטח לא יעלו על דעתם לנסות לשמוע תיאור שהורס את עדינות הנפש.
הם לא יעלו על דעתם שבני אדם יהיו מסוגלים לפרסם הקלטה ובה אשת ראש הממשלה מתרגזת וצועקת, וזאת במטרה לבייש אותה ולהלבין את פניה, הם לא יעלו על דעתם שייתכן רוע שכזה. דבר כזה. הם מחוברים לעולם הטוב שבנו לעצמם ומנותקים מהעולם הנורא שבחוץ.
אותם אנשים יודעים את הכלל ש “אדם טיפש מחזיק טלפון חכם ואדם חכם מחזיק טלפון טיפש”, ותתפלאו עדיין מתהלכים ביננו אנשים חכמים ומורמים מעם שבכלל לא מחזיקים פלאפונים. החיים שלהם שלוים יותר, טהורים יותר, ואמיתיים יותר מפני שם חיים את המציאות שהם רוצים ולא זו שנכפית על כולנו.
6.
ישנם אנשים ש…
מקדימים שלום לכל אדם, חושבים על האינטרס של האחר ולא רק של עצמם, לא מעירים לאף אחד על כלום, לא מתעצבנים, לא דואגים ולא חושבים מחשבה רעה על הזולת.
ישנם אנשים שלא עומדים על שלהם, ושלא מנסים להוריד במחיר, ומוותרים על התור שלהם, ולא מחשבנים בשידוכים “חצי חצי” על השקל (והכוונה ב”לא להתחשבן” זה תמיד לטובת הצד השני…).
ישנם אנשים שלא תשמע מהם לשון הרע וגם לא רכילות והם גם לא יסכימו לשמוע על מישהו אחר, וכשלא יסכימו, הם יעשו זאת בצורה נעימה, יתחמקו באלגנטיות או יאמרו “עזוב למה להיכשל”, ויעבירו נושא בנימה חברית כדי שזה לא יישמע כביקורת או כהתנשאות.
ישנם אנשים שליבם נקי על הבריות, אוהבי שלום ורודפי שלום, כאלה החושבים רק טובות על העולם (כולל הם עצמם בני זוגם וילדיהם משפחתם ושכניהם). הם אוהבים את הבריות והבריות אוהבות אותם כי כמים פנים אל פנים כן לב האדם אל האדם.
ישנם אנשים, עם חכמת חיים, אישיות נוחה ומידות טובות. והלוואי שנזכה להיות כמותם. כי העולם שהם בנו לעצמם, הוא העולם שכולנו היינו רוצים לחיות בו.
• הטור ‘אות חיים’ מתפרסם ביתד נאמן