הסרטון הזה צולם במוצאי שמחת תורה תשע”ב. בחורי ישיבת ‘ארחות תורה’ התאספו בבית מנהל הישיבה, ר’ יעקב ורז’בינסקי, לעריכת סיום, עם כיבוד כיד המלך.
כפי שנהג תמיד, מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל, ראש הישיבה, הגיע להשתתף באירוע. משמאלו יושב הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, אחד מארבעת ראשי ישיבת ‘ארחות תורה’. מימינו – הרב נחום לבה, ראש הקיבוץ, כשלצידו הרב יצחק שרייבר, מרבני הישיבה.
למרות שקשה לשמוע את השיחות, ישנם כמה קטעים מעניינים.
ראשית, נצפה המנהל ורז’בינסקי מסתודד עם מרן זצ”ל, כשחיוך עולה על שפתיו של ראש הישיבה. אחר כך, במשך דקות ארוכות, נושא הגראי”ל דברים, כשכמה מהבחורים אוחזים מכשירי הקלטה. צילום הוידאו לא מצליח ללכוד את הנאמר. מסביב עומדים הבחורים, מנסים להצטופף ולהטות אוזן.
משמסיים ראש הישיבה את דבריו, פורצים הבחורים בשירת “אשרי העם שככה לו”, בהתלהבות. “אין עוד מלבדו”, הם ממשיכים בשירה, ואז עוברים לשיר המרכזי: “צדיק כתמר יפרח”… “ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו”.
כוונתם ברורה, הם מכוונים אל מול הצדיק, מורם ורבם. אבל מי שקרא את צוואתו יודע כי הוא עצמו לא חשב, מן הסתם, כלל כי הם מתכוונים אליו. ענוותנותו הרי הייתה לפלא.
8 שנים אחרי, לא נותר אלא לצפות במראות ולדמוע. להתגעגע לימים שחלפו לבלי שוב.