לפעמים נדמה לי שבכל הנוגע לבנימין נתניהו ורעייתו שרה, יש שני עולמות: פה בישראל, בו התקשורת חובטת וממררת את חייו – והעולם שם בחוץ.
איזה מהם הוא, בעצם, העולם האמיתי?
התוצאות בקלפי מוכיחות שהעולם האמיתי הוא זה שנשקף בביקורי נתניהו בחו”ל. אבל ביום-יום, כל-כך קשה להבחין בכך.
בהודו נתניהו ורעייתו התקבלו בכבוד מלכים שמעטים זכו לו. אבל פה בארץ, בתקשורת ממשיכים ‘לטחון’ את השימוע שנערך לשרה, תוך ההדגשה: “היא מטיילת בהודו”. אז לא ברור האם יוגש כתב אישום נגדה, אבל האווירה עכורה.
איך יכול להיות שכאן קואליציית נתניהו מדממת, מתבוססת במיץ של עצמה, וכשהוא רק עולה על מטוס, הוא מתקבל באווירה כל כך אוהדת? איך יתכן ששם, מעבר לים, יש לו כל-כך הרבה מעריצים, כשפה בישראל, כל-כך הרבה סכינאים?
הנה משפט שאמרה שרה נתניהו, בתגובה לשימוע: “ראוי שההליך המשפטי יתנהל בהגינות על ידי רשויות האכיפה המוסמכות ולא בתקשורת”. ואולי זו מילת המפתח.
התקשורת.
ברצותה, תאתרג. ברצותה, תהפוך אותך לשק חבטות.
לתקשורת העולמית אין מוטיבציה לפגוע בנתניהו, ואולי משום כך משקפיה נקיים. התחושה היא כי כאן, בישראל, מישהו כבר סימן את האיש – ולא משנה מה יעשה.
אבל איפה הבעיה האמיתית של ביבי? שהוא סבור, שהצרות שלו מתחילות ונגמרות מול התקשורת, זו העוינת אותו.
מה שהוא טרם הפנים זה, שמאחורי גבו, בשקט-בשקט, זורם הנוזל החמוץ והעכור מפחית החמוצים ומחלחל גם אל קהל הבית שלו.
הגיע הזמן להניח זבובים על הקיר שיאזינו למה שאומרים שרים ש’משחקים’ אוהבים, אבל יורים חיצים בחדרי חדרים; להאזין לקולו של הליכודניק הפשוט, זה שמביע את דעתו בקבוצות הוואטסאפ של הליכוד, ולנסות לאתר מאיפה הגיעו לראשו רעיונות ‘חמוצים’.
התשובה, לא בטוח שתהיה חדשות 2 או 10. היא תהיה מפתיעה. והיא תצביע אל מקומות שהכי לא נחשבים כחשודים בעיני נתניהו.
האם הוא יצליח להתעשת, להסתער על המטרה החדשה, ולעשות סדר בבית פנימה?
אם לא, את הבחירות הבאות, גם אם מודי מהודו לא יאהב זאת – יקטפו אחרים.