אורי רווח: אז תגידו לי איפה השמחה? איך פותרים את כל הבעיות? למה אתם לא עונים לי? תענו לי!
יענקוש זילברמן: אורי עם מי אתה מדבר?
רווח: איתם, כבר רבע שעה, הם עייפים החמודים האלו. הם לא עונים לי.
יענקוש: איתם אתה מדבר?
אורי: כן…
יענקוש: יש מדרש שאומר שהיה אחד שבא פעם לתנא ואמר לו: רב’ה אני רוצה לדעת את שפת החיות. אמר לו, לא כדאי לך. אמר לו, אני רוצה. נתן לו ברכה.
יום אחד הוא הולך, שומע שתי ציפורים מצייצות על העץ ואומרות: האדם הזה שעובר פה למטה? הולכים לגזול לו את הבית. הוא שמר כל הלילה שלא יבואו גזלנים ובאמת סילק אותם.
יום למחרת הוא שומע את הבהמות אומרות:, הבן אדם הזה, הבעל בית שלנו, הולכת להיות לו דליקה בכל השדה ובכל החצר. שמר בלילה שלא ישרפו לו את השדה ובאמת ניצל שוב.
עד שיום אחד הוא שומע שתי ציפורים מצייצות ואומרות: האדם הזה שעובר תחת לעץ הולך למות מחר.
כל כך נבהל. רץ לתנא ואמר לו, רב’ה, מה זה?
אמר לו: אמרתי לך שלא כדאי לדעת את שפת החיות. כל ניסיון שהיה לך זה היה בשביל שתחיה, שתתמודד. אתה רצית להוריד את כל הניסיונות ממך. רצית לדעת את שפת החיות, רצית חיים קלים.
כמו שהרב’ה בעל המגיד אומר, על כורחך אתה חי. על הקשיים שלך. אל תתלונן. בזכות הקשיים שלך אתה חי. אתה מבין, אורי?
אורי: אז אולי עוד ניסיון אחד בכל זאת.
יענקוש: לא, לא צריך…