ראש כולל, אב ל-7 ילדים, ש’זיגזג’ בתביעת גירושין – שוחרר מהכתובה

ראש כולל ירושלמי, אב לשבעה ילדים, שניהל תיק גירושין מורכב ומסובך חויב בסופו של דבר במלוא סכום המזונות, אבל ‘שוחרר’ מדמי הכתובה.

האברך, המכהן גם כראש כולל וראש עמותה, פנה תחילה לבית הדין הרבני בבקשה לגירושין מאשתו ואם שבעת ילדיו לה היה נשוי עשרים וארבע שנים.

לדבריו, אשתו עזבה את חדרם המשותף והיא בחזקת ‘מורדת’, ולכן הוא עזב את הבית בעצת רבותיו.

האישה אמרה לבית הדין כי אכן היא מסכימה להתגרש, וכי גם לדעתה אין מנוס מגירושין ולא ניתן להחזיר את שלום הבית על כנו.

לאור האמור, בית הדין הורה לצדדים לנהל משא ומתן ולהתגרש.

בשלב מאוחר יותר פנה הבעל לבית הדין הרבני וביקש לסגור את תיק הגירושין שפתח, ולפתוח במקומו תיק לשלום בית. לדבריו, הוא הוטעה על ידי מי שייצג אותו בתביעה המקורית ועכשיו הוא מבקש שלום בית.

בתגובה פנתה האישה לבית הדין ופתחה תיק תביעת גירושין הכוללת מזונות ודמי כתובה.

מאז נדרשו הדיינים הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא מבית הדין הרבני האזורי בירושלים לארבעה דיונים ממושכים, ובסופו של דבר החליטו הדיינים כי המהפך בדעת הבעל ודבריו אודות שלום בית אינם כנים לחלוטין, ולכן הם חזרו לנקודת המוצא שבה נידונה בקשתו להתגרש.

בשלב זה התעוררה סוגיה הלכתית מהן הנסיבות לחיוב הבעל בכתובה.

בתי הדין הרבנים לדורותיהם מתלבטים בנושא הכתובה כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש ואין ביניהם הסכמה בנושא דמי הכתובה.

אב בית הדין הרבני בירושלים הרב אוריאל לביא כתב לצורך כך פסק דין ארוך, המשתרע על פני עשרות עמודים, ובו הוא מברר לעומק את התנאים לחיוב כתובה, כאשר שני בני הזוג אשמים בפירוד ואינם רוצים זה בזה.

בהתבסס על פוסקים רבים מהשולחן ערוך והרמב”ם דרך רבנו ירוחם ואחרוני דייני זמננו. הרב לביא הגיע למסקנה כי יש לחייב את האברך בדמי מזונות מלאים אבל אין לחייב אותו בדמי הכתובה – לא עיקר ולא תוספת מאחר ושני הצדדים אשמים בפירוד.

הדיינים, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא, הצטרפו לפסק דין של אב בית הדין הרב לביא – וכתבו בהחלטה: “הבעל פטור מתשלום הסכום הנקוב בשטר הכתובה בסך 52 אלף שקלים. מאחר ושני הצדדים מסכימים להתגרש בית הדין מזמין אותם לסידור גט לאלתר”.