• מלך זילברשלג, בוא נפתח בשאלה הראשונה – קיגעל או קוגעל?
“כל אחד איך שהוא רוצה.. .הירושלמים אומרים קוגל, אצלנו אומרים קיגעל. לתפוחי האדמה ולאטריות למיטב ידיעתי יש את אותו שם…”
• ספר לנו קצת מה הוביל להשקת הסדרה ‘עב”מ’ – עולם בעלי מלאכה? יש לאחרונה סוג של הכרת האוכל היהודי, מה שנקרא, והשאלה היא האם זה חלק מהתהליך הזה, או שזה נובע ממניעים אחרים? שתף אותנו קצת במאחורי הקלעים של הסדרה.
“לא, לא קשור לזה, כי הסדרה הזו לאו דווקא קשורה לאוכל, ולגמרי במקרה הפרק הראשון שעלה קשור לאוכל. הפרק השני יכל להיות באותה מידה הפרק הראשון. זה פשוט קרה, כי כך החליטו שהסדרה תשודר, פרק פרק, והיא בעצם עוסקת בבעלי מקצוע חרדיים – שעוסקים במקצועות שבמגזר הכללי לא תמצא”.
• וכשאתם בחרתם את הפרק הזה, ולמי שלא מכיר ולא שמע על הסדרה הזו – אתה מציג את תעשיית ה’קוגעלים’, ספר לנו קצת על החוויות שלך מההכנה של הפרק…
“טוב, בעיקר סלידה. אני מאד אוהב את הדבר הזה וצר לי שראיתי את התהליך שהוא עובר…”
• מהי, בעצם, הבעיה?
“טוב, אין בעיה, אבל שמן-סוכה, סוכר-שמן, ביצים ושריפת השמן והסוכר, הקפאה, חימום, הקפאה, ושוב חימום. זה משהו שאתה תוהה אם תאכל אותו שוב…”
• כשאנחנו מדברים על הסדרה הזו, ועל דברים אחרים נוספים שאתה עושה בתאגיד השידור ‘כאן’, יש רושם שאתה כחרדי ממלא איזה שהוא תפקיד, אתה יודע, להכיר קצת את המגזר החרדי, קצת סאטירה…
“התפקיד היחיד שלי הוא עבודה, אני לא חושב שאני מייצג מישהו, לא חושב שאם מישהו היה צריך לבחור מישהו שייצג – היה בוחר דווקא בי. אבל אם חילונים רואים בי משהו כזה, זו זכותם המלאה.
אני חושב שחרדים רואים אותי פחות כמייצג, למרות שיש חרדים רבים שהיו רוצים שאני אייצג, כמו שאני עושה את זה, ולא אנשים שיתבכיינו ‘אכלו לי, שתו לי’. אבל באמת שאין לי תפקיד ציבורי, אני בסך הכל, אתה יודע, עובד ציבור שמתפרנס מכספי משלם המיסים, אבל לא נשלחתי בשביל לייצג קהל מסוים.
אני עוסק בדיגיטל, שזה עולם שחרדים לא באמת אמורים להגיע אליו, כלומר התכנים מיועדים לחילונים. וכמו שאני אומר, את הדברים האלו כולנו מכירים, ואני מראה לחילונים את העולם התרבותי שגדלתי בו. כלומר, חרדי לא אמור להיות מופתע מהדברים שאני מראה”.
• בעבר עשית קליפ על השטריימלים, וכל הכובעים למיניהם – מכובע קנייטש שהוא כובע ליטאי ועד לשטריימל…יש מכנה משותף לנושא של ההכרה של המגזר שקרה גם בסרטון הזה וגם בסרטון הקוגעלים? אז נכון שאמרת שאתה לא מייצג, אבל האם כשאתה עוסק בזה, אתה חש איזשהי נקודה בה אתה אומר: הציבור החילוני לא מכיר אותנו, בואו נכיר את העולם החרדי לחילונים ונראה שאנחנו לא באמת מפחידים. השאלה אם זה, בעצם, חלק מהמטרה?
“אני תוהה אם בקו נייעס חילוני היו מראיינים בחור חילוני שעובד במערכת חרדית ושואלים אותו את אותה שאלה. כלומר, האם החרדים כן מכירים את החילונים? אני לא בטוח שהתשובה היא ‘כן’. הם לא כאלו מפחידים, אני לא יודע, אבל מה שאני עושה בדברים שלי זה פשוט לגרום לחילונים לחשוב שאנחנו בני אדם. כן מפחידים, לא מפחידים – זה נתון לשיקול דעתם. לפעמים מפחידים, לפעמים נחמדים, לפעמים המתנדבים שמגיעים לכל מיני זירות והם חרדים הם בכלל לא מפחידים, אבל דבר ראשון אנחנו בני אדם.
עזבו את כל המעטפת, חוק גיוס או הפגנות או מרכולים או לא מרכולים, זה לא רלוונטי, פשוט תסתכלו עלינו כעל בני אדם”.
• טוב, מרכולים אנחנו לא אוכפים, אבל קוגעלים מן הסתם יהיו חובה אחרי הסרטון הזה…
“לכן אני מפריד בין הדברים. שכל אחד יעשה את תפקידו, ותפקידי להראות להם שאנחנו בסך הכול בני אדם. כלומר, זה לא מתפקידי, זה מתחביבי… אני למזלי לא זקוק לציונים מאחרים. כשעשיתי את הסרטון על הבגדים, אותו ציינת מקודם, עשיתי אותו בשביל הכיף שלי, למען מקום העבודה שלי. כשהוא הגיע לכמה מיליוני צפיות הבנתי שהוא מעניין, שמתעניינים בו, אבל לא באמת עשיתי את זה כדי לרצות מישהו. כלומר, אני שמח שאהבו, אבל אני לגמרי עושה את זה בשביל הכיף שלי”.
• כשאנחנו מסתכלים על הסדרה הזו ועל מה שיהיה בהמשך, אתה מקבל תגובות? הספקת לקבל תגובות?
“תראה, עוד לא חלפו עשר שעות מאז שהסרטון פורסם ויש לו כבר מאה אלף צפיות, אם אני לא טועה, ואני מדבר איתך רק על פלטפורמה אחת. אז מן הסתם שהיו שם כמה אלפי תגובות. אני מדבר על פייסבוק, אבל אני מבין שזה רץ גם בווטסאפ. אז אני מקבל תגובות, חלקן טובות, חלקן טובות פחות, אבל אתה יודע, כשאתה עושה משהו שאתה אוהב, אתה לא באמת מתעניין במה שמישהו אחר יחשוב על זה.
למרות שזה נשמע לא אמין, זה באמת לא אכפת לי מהן התגובות שכותבים. יש יותר אנושיות בסגנון ‘איזה יופי שאתה עושה דבר כזה’, אבל גם ‘אה, אז חרדים כן עובדים’…וכאלו כל מיני. זה לא באמת משפיע עלי, אם כי כיף לקבל תגובות חיוביות”.
• בשנים עברו חשבת שתעסוק בנושא הזה של הכרת המגזר?
“לא, ואני חוזר לזה, אני לא חושב שאני עושה את זה. אני בסך הכול צעיר, כמו כל צעיר ברחבי העולם, שהקריירה שלו היא הדבר שבה הוא עוסק. זאת העבודה שלי, אני קם כל בוקר לעבודה, נוסע לעבודה, לגמרי במקרה זה קרה. זה לא חלום שהגשמתי, זה לא שליחות שיש לי בעולם, אני מאמין, אני רוצה להאמין שיש לי זכויות בעקבות העניין הזה והרווח כולו שלי. אבל לא, לא היה לי איזה חלום מגיל 3 לגרום לעולם החילוני להפוך את העולם החרדי ל’מאמי לאומי’. לא, אני לפעמים אפילו עושה את ההיפך…”
• תוכל לספר על הפרקים הבאים שיהיו בסדרה?
“יש כמובן שדכנית, שזה נושא שמאד מרתק את הציבור הכללי ואני יכול להגיד לך שאפילו את הציבור הבינלאומי. זה משהו שבשנים האחרונות, בעזרת הטכנולוגיה, נהיה די נפוץ, ואנחנו עובדים בשיטה הזו כבר מאות שנים…
הבאנו מישהי שמוציאה עין הרע, מעין תפזורת של נשים, גברים, אשכנזים, ספרדים, קצת מכלול של כל העולם החרדי ומקצועות שיש בו ולא במקומות אחרים. ולדעתי, המקצוע הכי מעניין שהבאנו שם הוא ‘גוי של שבת’, ה’שאבעס גוי’, שזהו נושא שמאד מעניין את הציבור הכללי. ואני מקווה שיחכימו מזה, שיאהבו את זה”.
• כמה פרקים תהיה הסדרה?
“9 פרקים”.
• בהצלחה מלך.